סרטן השד הוא הגידול הממאיר הנפוץ ביותר בקרב נשים בעולם המערבי. למעלה מ-5,000 נשים מאובחנות מדי שנה בארץ כחולות בסרטן השד. אחת משמונה נשים עשויה לחלות בו במהלך חייה. מקור הגידול הוא ברקמת-השד, אך למעשה מדובר בכמה סוגי גידולים בשד. כל אחד ממקור מעט שונה ומהלך מעט שונה, ולפעמים טיפול מעט שונה, אך המשותף לכולם הוא החשיבות המרבית של אבחון מוקדם לטיפול ואפילו לריפוי מוחלט.
המשותף לכל גידול ממאיר הוא שתאי הרקמה אינם מפסיקים להתחלק, הם גדלים ומתרבים ומתחלקים שוב ושוב, הורסים את הרקמות סביבם ופולשים לבלוטות הלימפה, דרכן הם יכולים להתקדם ולהגיע לאיברים אחרים ומרוחקים. במקרה של סרטן השד, ההתפשטות היא לבלוטות הלימפה בסביבה, משם לאזור בית-השחי והחזה, וגרורות עשויות להגיע לעצמות, למוח, לכבד ולמקומות נוספים.
כדאי לציין שישנם בשד גושים שאינם סרטניים, ישנם גידולים שפירים, גידולים הורמונליים, ציסטות, אבל למרות הכל – כל גוש בשד מחייב בדיקה והתייחסות רצינית עד שיוכח אחרת.
סימנים נוספים מחשידים הם בלוטות לימפה מוגדלות בבתי-השחי, הפרשת נוזל דמי מהפטמה, שינוי בצורה או בצבע של הפטמה או השד ולפעמים אין כל סימן, ואפילו גוש קטן יתכן ולא יורגש במישוש ועלול להיות גידול ממאיר. חשוב להסביר ולהדגיש שישנם גורמי-סיכון שיכולים להגדיל את השכיחות לחולות במחלה, והחשוב שבהם זו נטייה משפחתית – מוטציה גנטית. ישנן כמה מוטציות כאלו שהידועות בהן נקראות BRCA1 ן-BRCA2 האופייניות לנשים יהודיות, אשכנזיות, אבל כמובן יש גם מוטציות גנטיות-משפחתיות אצל נשים ממוצא אחר. הגידול נפוץ יותר באירופה ובארצות-המערב מאשר באסיה ובאפריקה, יתכן וחלק מהסיבות הן גנטיקה שונה וחוסר אבחון.
כגורמים נוספים נחשבים השמנת-יתר, עישון, צריכת-אלכוהול גבוהה, הריון ראשון בגיל מבוגר, ויש הטוענים גם לטיפול הורמונלי חלופי הניתן לאחרי גיל-המעבר; דבר שהיה נכון בסוף שנות התשעים כאשר היה שימוש בהורמונים סינטטיים בכמויות גדולות.
כל אשה חייבת להיבדק ולעשות גם בדיקה עצמית. בכל חשד, אפילו הקטן ביותר, ובעיקר אם יש סיפור משפחתי של סרטן-השד אצל קרובים מדרגה ראשונה ושנייה – יש לפנות לרופא שעל פי רוב ימליץ על ממוגרפיה ו/או בדיקת אולטרסאונד, ובמקרה הצורך גם MRI. בנוסף לבדיקה העצמית, המלצת משרד הבריאות היא לבצע ממוגרפיה שגרתית פעם בשנתיים לאחר גיל חמישים, ולנשים עם סיפור משפחתי – אחרי גיל ארבעים, אחת לשנה וכן בדיקה גנטית למוטציות של הגנים המוכרים. בכל חשד בבדיקת-ההדמיה מומלץ לבצע ביופסיה שנעשית עם מחט דקה תחת אולטרסאונד ובהרדמה מקומית.
בזכות האבחון והטיפול המוקדמים, מספר הנשים המחלימות מן המחלה הולך וגדל כל שנה, ובזכות הטיפולים התרופתיים החדשים שקיימים היום, גם נשים חולות שורדות שנים רבות או חיות חיים רגילים עם המחלה. חשוב לציין כי סרטן השד אינו מחלה של נשים בלבד. הוא בפירוש מופיע גם אצל גברים בשכיחות של אחד לאלף, ומדי שנה מאובחנים כשישים גברים בישראל כחולי סרטן-שד. אצל גברים, בגלל המודעות הירודה, האבחון נעשה לרוב באיחור.
בכל חשד לגוש בשד או שינוי בשד או בפטמה או עם הופעת הפרשה מהפטמה – פנו מיד לרופא.
אבחון מוקדם מציל חיים.