האם חתיכות פלסטיק במוחך יהפכו אותך לדמנטי? זו לא שאלה היפותטית, אלא מציאות מטרידה שנחשפת במחקרים חדשים. חלקיקי פלסטיק זעירים, בלתי נראים לעין, חודרים לגופנו בדרכים מפתיעות ומתמקמים באיברים חיוניים, כולל המוח. ההשפעות ארוכות הטווח עדיין נחקרות, אך כבר ברור כי מדובר בסכנה בריאותית משמעותית. בריאיון לניב גלבוע ב-i24NEWS הסביר פרופסור קרסו כיצד הפלסטיק מגיע למוח, אילו נזקים הוא עלול לגרום וכיצד ניתן לצמצם את החשיפה למזהם הסביבתי.
"הבעיה היא שהזיהום מפלסטיק הוא דבר שאנחנו יודעים הרבה זמן אבל כנראה שלא ידענו עד כמה", אמר פרופסור רפי קרסו בתחילת הריאיון. לדבריו, "במחקר שהתפרסם לאחרונה מצאו שכיחות וריכוז גבוה מאוד בחולי אלצהיימר ומחלות ניווניות של המוח, של חלקיקי פלסטיק במוח ובכלי הדם שמובילים למוח. גם בכבד ובכליות – דברים שהיו ידועים לנו".
"צריך לקחת בחשבון", הוסיף פרופ' קרסו, "חלקיקי הפלסטיק – הם חלקיקים ננומטרים כל כך קטנים שאנחנו לא רואים אותם, אנחנו נושמים אותם. חלקיקי אבק קטנים. הפלסטיק לא נעלם אבל הוא מתפרק ואנחנו מקבלים את הפלסטיק מהאוכל, מהאוויר ומהאדמה".
כשנשאל כיצד הפלסטיק מגיע למוח, השיב: "אם יש לך בקבוק פלסטיק באוטו ויש טיפת חום – חלק מהפלסטיק עובר למים. גם כוס חד פעמית של שתייה חמה מצופה בפלסטיק בתוכה. כשמחממים במיקרוגל אוכל בכלי פלסטיק חלק מהפלסטיק מחלחל אל האוכל – אלה חלקיקים מיקרוסקופיים".
לדבריו, "החלקיקים שהם פחות מ-200 ננומטר עוברים את מחסום דם-מוח ונכנסים למוח. חלקיקים יותר גדולים מגיעים לכבד, ללב, לכליות. יש להם את הסיבוכים שלהם. הרעלות מחומרי מיקרו פלסטיק ידועות וזה לא דבר חדש".
לבסוף, הציע פרופ' קרסו טיפים לצמצום את החשיפה לפלסטיק: "צריך להמעיט בשימוש בכלי פלסטיק ולחזור להשתמש בכלי זכוכית. כמה שפחות פלסטיק יהיה יותר בריא". אך הודה: "אי אפשר להימנע מזה בעולם המודרני. הבעיה של הפלסטיק תלווה אותנו עוד הרבה שנים".
האתר נבנה על ידי יניב רונן באמצעות בינה מלאכותית ודפנה רייף, הבועטת ברשת.
הצהרת נגישות
ניתן לשלוח שאלה בעמוד זה. שאלות נבחרות ייענו על ידי פרופ' קרסו, והתשובה תתפרסם גם באתר זה.