אם הדרך בה אנו מדברים יכולה לנבא כמה שנים נחיה? מחקר חדש ומרתק מאוניברסיטת ז'נבה שופך אור על קשר אפשרי בין מהירות הדיבור ואוצר המילים שלנו לבין אריכות ימים ובריאות המוח בגיל מבוגר. פרופ' רפי קרסו, בשיחה עם ניב גלבוע ב-i24NEWS, פירט את ממצאי המחקר והסביר מדוע כדאי לשים לב לא רק למה שאנחנו אומרים, אלא גם לאיך ובאיזו מהירות אנחנו אומרים זאת.
לאחרונה, פורסם מחקר מאוניברסיטת ז'נבה ובו נמצא קשר בין תגובה מהירה ושימוש באוצר מילים גבוה לבין הסיכוי להאריך ימים ולהזדקן בכבוד. המחקר כלל 516 משתתפים, מבוגרים וקשישים בגילאי 70 עד 105. החוקרים מצאו כי אוצר מילים עשיר ומהירות דיבור גבוהה מהווים מדדים חשובים לבריאות המוח ולבריאות הגופנית הכללית של הנבדקים. ניב גלבוע תהה, ובצדק מסוים, האם צריך להיות חוקר דגול מז'נבה כדי להבחין שאדם מבוגר הדובר ברצף ובשטף הוא כנראה בעל מצב קוגניטיבי טוב יותר מאדם הדובר לאט ובקשיי שליפה. "מה חדש?" הוא שאל.
החידוש המרכזי, כפי שהסביר פרופ' קרסו, טמון בהבנה מדוע זה כך, ובעיקר בחשיבות של מהירות הדיבור. "הדיבור, ובפרט אוצר המילים והיכולת לשלוף מילים במהירות, מהווים נקודת מפגש של תפקודים מוחיים רבים. זה כולל זיכרון (לטווח קצר וארוך), יכולת שליפה (מבוגרים רבים, למשל, מתקשים לזכור שמות), תכנון רצף הדיבור, ואפילו המוטוריקה של השפה. מדובר בצומת נוירולוגית מורכבת).
תפקוד תקין של צומת זו מעיד, בין היתר, על מצב תקין של כלי הדם המוחיים. וכשכלי הדם המוחיים בריאים, לרוב זהו סימן למצב טוב של כלל כלי הדם בגוף, מה שמרמז על בריאות כללית טובה. מעבר לכך, ידוע שאנשים אינטליגנטיים יותר נוטים לחיות יותר, לשמור על אורח חיים בריא יותר ולשים לב לתזונתם. המחקר הנוכחי מחזק את מה שרבים מאיתנו חשו באופן אינטואיטיבי כשפגשנו קשישים צלולים המתבטאים היטב ושולפים מילים בזריזות.
האם אפשר "לאמן" את המוח לאריכות ימים? התובנה המשמחת העולה מהמחקר היא שאולי ניתן להשפיע על תהליכים אלו. גם אם בודקים באופן נפרד פרמטרים כמו זיכרון, ידע כללי, תפיסה או יכולת למידה, הממצאים מצביעים על כך שניתן לשפר את היכולות הקוגניטיביות. למשל, על ידי העשרת אוצר המילים ופתרון תשבצים או אתגרים מילוליים אחרים, ניתן לעודד יצירת קשרים חדשים במוח. פעילות כזו עשויה לתרום ל"הצערת" המוח מבחינה קוגניטיבית ואולי אף להאריך את תוחלת החיים. כפי שניב סיכם בבדיחות, אולי המחקר הבא יהיה "תפתור תשבץ ותגיע לגיל 100".
כמובן, חשוב לזכור את הבסיס: תזונה נכונה, הימנעות משומנים ומזון מעובד ורווי, הם עדיין אבני יסוד לבריאות טובה, כפי שמראים מחקרים רבים בתחום התזונה. אולם, המחקר מז'נבה מוסיף נדבך חשוב, ומספק הוכחה מדעית למה שרבים מאיתנו שיערו – לדיבור שלנו יש כוח.
אז בפעם הבאה שאתם פותרים תשבץ או לומדים מילה חדשה, דעו שאתם לא רק מעשירים את הידע, אלא אולי גם תורמים לבריאותכם ולאריכות ימיכם.
האתר נבנה על ידי יניב רונן באמצעות בינה מלאכותית ודפנה רייף, הבועטת ברשת.
הצהרת נגישות
ניתן לשלוח שאלה בעמוד זה. שאלות נבחרות ייענו על ידי פרופ' קרסו, והתשובה תתפרסם גם באתר זה.