הכול כתוב מראש?

במשך שנים הורגלנו לחשוב שהגנטיקה שלנו מהווה רק נתח קטן מאורך החיים שלנו (כ־20%), ושהשאר נמצא בידיים שלנו: מה נאכל, כמה נתאמן והאם נשמור על אורח חיים בריא. אך מחקר ישראלי חדש ופורץ דרך ממכון ויצמן חושף תמונה אחרת לגמרי – ומעט פחות אופטימית עבור חובבי הג'אנק פוד.

במחקר ניתחו נתונים גנטיים של שלוש קבוצות שונות: תאומים שגדלו יחד, אחים שחיו מעל גיל 100, וקבוצת המבחן המרתקת ביותר – תאומים שהופרדו בילדותם.

התאומים הללו גדלו בתרבויות שונות, עם תזונה שונה ואורח חיים אחר לחלוטין. למרות זאת, החוקרים גילו דמיון מדהים של כ־50% באורך החיים שלהם. המסקנה? הגנטיקה משפיעה על המועד שבו נזדקן ועל היכולת של הגוף שלנו להאריך ימים הרבה יותר ממה ששיערנו.

אז האם אפשר להרים ידיים ולהזמין פיצה? ממש לא. פרופ' קרסו הדגיש שגם אם הגנטיקה שולטת בחצי מהתמונה, ה־50% הנותרים הם המקום שבו אנחנו נכנסים לתמונה.

על פי המחקר, אורח החיים שלנו יכול לשנות את הסטטיסטיקה בטווח של כ־10 שנים. 5 שנים יותר, אם נשמור על תזונה נכונה, משקל תקין ופעילות גופנית. 5 שנים פחות, אם נגזים עם אוכל מעובד ונזניח את הגוף.

עבור אדם עם גנטיקה ממוצעת, העשור הזה הוא ההבדל בין חיים מלאים ובריאים לבין זקנה מוקדמת ומלווה במחלות.

האם אפשר לנצח את הגנטיקה?

רבים מהצופים מודאגים כשהם חושבים על הורים שנפטרו בגיל צעיר, אך פרופ' קרסו הרגיע: "החוקרים ניקו מהסטטיסטיקה 'תמותה חיצונית' – מלחמות, תאונות דרכים, מחלות זיהומיות קשות או רעב. אלו דברים שלא קשורים לגנטיקה של ההזדקנות".

בנוסף, הטכנולוגיה הרפואית של היום היא שוברת שוויון. "בעבר לא יכולנו להתגבר על סיבוכים של סכרת או סוגי סרטן מסוימים", הסביר קרסו, "היום יש לנו תרופות יעילות שמאפשרות לנו 'לעקוף' פגמים גנטיים מסוימים ולהאריך חיים למרות המטען שקיבלנו".

אם כן, הגנטיקה היא אולי השרטוט של הבניין, אבל אנחנו אלו שמתחזקים אותו. אל תסמכו רק על הגנים של אבא ואמא – השמירה על אורח חיים בריא היא עדיין הדרך הטובה ביותר שלכם להרוויח את העשור הנוסף והחשוב הזה.