אם לאורך כל השנים הסתמכתם על מספר אחד כדי לדעת אם אתם במשקל תקין – הגיע הזמן לשנות גישה. פרופ' רפי קרסו, אחד מהקולות הרפואיים המובילים בישראל, הסביר בריאיון לינון מילס ב-i24NEWS מדוע מדד ה-BMI – זה שאנחנו מכירים עשרות שנים – פשוט לא מספיק יותר.
במילים פשוטות: שני אנשים עם אותו BMI יכולים להיות בסיכון בריאותי שונה לגמרי. זו לא תיאוריה – זו מציאות שהרפואה החלה להכיר בה, ושהכלי החדש בא לתת לה מענה.
הכלי שפרופ' קרסו הציג פותח בשיתוף פעולה בין קינגס קולג' לונדון ומכון רפואי בברלין. הרעיון מאחוריו פשוט בבסיסו, אבל המורכבות שלו היא שהופכת אותו למהפכני: במקום פרמטר אחד, הוא לוקח עשרות. לתוך האלגוריתם נכנסים: היקף מותניים, בדיקות דם מלאות, סימני דלקת בגוף, רמות שומנים וסוכר בדם, רמות הורמונים, מאפיינים קליניים, וגם סיפור תורשתי – הכל מעובד יחד בעזרת בינה מלאכותית כדי לייצר תמונה מדויקת של הסיכון המטבולי האישי. התוצאות עלולות להפתיע. "אנחנו יודעים היום שכל הכלים האלה שמוכנסים יחד לתוכנה מסוימת נותנים מדד לפיו יכול להיות אדם עם BMI גבוה ומאוד שמן שהסיכון המטבולי שלו קטן", אמר פרופ' קרסו, "ומנגד אדם עם קצת שומן שהסיכון המטבולי שלו והסיכון למחלות הוא מאוד מאוד גדול."
אחד הממצאים המשמעותיים שעולים מהכלי החדש נוגע לגיל. לפי פרופ' קרסו, "הסיכון הגדול ביותר הוא לאנשים שהשומן שלהם מתחיל בין גיל 20 ל-30." כלומר, צעיר שנראה "רק קצת שמן" ושה-BMI שלו לא מדאיג – עשוי להיות בסיכון גבוה בהרבה ממה שחשבנו. פרמטרים שידענו שהם חשובים, כמו רמות שומנים בדם או סוכרת, עכשיו נמדדים בצורה אחרת – לא כגורם בודד, אלא כחלק ממכלול שכולל עמידות לאינסולין, היקף מותניים, ונתונים קליניים נוספים. שילוב כל אלה יחד מייצר תמונה שלא הייתה אפשרית בעבר.
ניתן לשלוח שאלה בעמוד זה. שאלות נבחרות ייענו על ידי פרופ' קרסו, והתשובה תתפרסם גם באתר זה.