ערוץ הווידאו https://youtu.be/jOtUyd23fbU
במשך שנים התרגלנו למדוד סיכונים בריאותיים לפי ה-BMI, אך מחקר חדש באמצעות הדמיות MRI מציע הסתכלות שונה, מדויקת ומדאיגה הרבה יותר: לא השומן הנראה לעין, אלא זה שעוטף את האיברים הפנימיים, הוא שעשוי להוות נורת אזהרה לתפקודים הקוגניטיביים שלנו. פרופסור רפי קרסו הסביר את הקשר הישיר בין השומן הוויסרלי להזדקנות המוח.
ההנחה המקובלת בעולם הרפואה והתזונה בשנים האחרונות הייתה כי השומן המצטבר בבטן הוא בעיה אסתטית או גורם סיכון למחלות לב ותסמונת מטבולית. אולם, מחקר חדש – הראשון מסוגו שעשה שימוש נרחב בטכנולוגיית MRI – משנה את התמונה ומציב את המוח בלב השיח הבריאותי. המחקר בחן את הקשר בין נפח השומן הוויסרלי (זה שעוטף את המעיים והאיברים הפנימיים) לבין שינויים פיזיולוגיים במבנה המוח.
לדברי פרופסור קרסו, הממצאים אינם משתמעים לשני פנים: "המחקר מצא את הקשר שבין שומן בטני, מסביב לאיברים הפנימיים, לבין הזדקנות". המשמעות של הזדקנות המוח, כפי שעולה מהמחקר, באה לידי ביטוי בירידה בנפח המוח, פגיעה בזיכרון, בקשב וביכולות השפה. כפי שמסכם זאת פרופסור קרסו: "ככל שהשומן בטני גדול יותר, יש יותר סימנים של הזדקנות המוח".
אל מול השורה התחתונה המטרידה, עולה השאלה המתבקשת: האם אנחנו מפסיקים להתייחס ל-BMI (מדד מסת הגוף) ככלי עבודה? פרופסור קרסו הבהיר כי בעוד שה-BMI נותר רלוונטי למחלות כלי דם ולחץ דם, הוא אינו מספק מענה לחזית הקוגניטיבית.
הבעיה המרכזית היא שלא פעם אנשים "רזים" לפי המדדים הקלאסיים מחזיקים בכמות שומן ויסרלי גבוהה, מה שמעמיד אותם בסיכון שלא ידעו על קיומו. "הוא [BMI] ממש קשור. הוא קשור מאוד ללב ולתסמונת מטבולית, ללב, ללחץ דם, להתקפי לב. אבל לא להזדקנות של המוח", הדגיש קרסו, וסימן את השומן המצטבר סביב האיברים הפנימיים כגורם המשפיע על יכולות החשיבה והזיכרון.
מעבר לאבחון, עלתה השאלה כיצד מנטרלים את ה"פצצה המתקתקת" הזו. כאן, אין בשורות מרעישות על תרופות פלא. "לאכול פחות סוכרים זמינים, לעשות פעילות גופנית. דיאטה ים תיכונית מורידה את ההשמנה הבטנית", אמר פרופ' קרסו.
ניתן לשלוח שאלה בעמוד זה. שאלות נבחרות ייענו על ידי פרופ' קרסו, והתשובה תתפרסם גם באתר זה.
