תהליך הפונדקאות המודרני עבר שינויים דרמטיים בעשורים האחרונים, והפך לדרך המרכזית עבור זוגות להט"בים ויחידניים להגשים את חלום ההורות. בראיון שערך פרופסור רפי קרסו עם ד"ר אילן טבק אבירם, נחשפו הקשיים הפסיכולוגיים הייחודיים המלווים את התהליך: החל מחרדות עמוקות ואובדן שליטה של ההורים המיועדים, דרך הצורך של הפונדקאית בניתוק רגשי מראש, ועד לחשיבות בניית סיפור הלידה עבור הילד. ד"ר טבק אבירם פירט על מנגנוני ההגנה של המטופלים והדגיש את הצורך בליווי רגשי צמוד כדי להפוך את "ההריון בשלט רחוק" לחוויה מעצימה ובריאה.
בפתח הריאיון, ביקש פרופסור קרסו לעמוד על השינויים שחלו בתחום מאז חקיקת חוק הפונדקאות המקורי ב-1996. ד"ר טבק אבירם השיב לו כי התחום עבר "שינוי מאוד דרמטי", וציין כי אם בעבר הכוונה הייתה לסייע רק לזוגות הטרוסקסואליים עם בעיות פריון, הרי שכיום חלק ניכר מהנעזרים הם זוגות לט"בים והורים יחידניים. הפרופסור התעניין בהיבטים האתיים של הקשר בין ההורים לפונדקאית, והדוקטור הסביר כי כיום מדובר ב"פונדקאות הריונית" (Gestational Surrogacy). הוא הדגיש כי העובדה שהפונדקאית נושאת "עובר שהיא לא קשורה אליו גנטית" מקלה בצורה משמעותית על הניתוק הרגשי הנדרש ממנה, בשונה מהמודל המסורתי שהיה קיים עוד בתקופת התנ"ך.
פרופסור קרסו תהה לגבי האתגרים הפסיכולוגיים הייחודיים של ההורים המיועדים, ותיאר את המצב כרווי חרדות וחוסר אמון. ד"ר טבק אבירם הסכים עם האבחנה והגדיר את התהליך כ"הריון בשלט רחוק". הוא הסביר לפרופסור קרסו כי עבור הורים מיועדים, מדובר באובדן שליטה עצום: "הם שמים את כל מבטחם, את כל הכמיהה שלהם לילד משלהם, בעצם אצל אנשים זרים". הוא פירט כי המטופלים נחלקים לשתי קבוצות: אלו המשתמשים ב"מנגנון הגנה" של ניתוק רגשי מהתהליך כדי לשרוד את חוסר השליטה, ואלו שחווים חרדה מועצמת הממוקדת ב"אפשרות שתהיה קטסטרופה". קרסו ציין כי חרדות אלו קיימות גם בהריונות רגילים, אך כאן הן מקבלות משנה תוקף בשל המרחק הפיזי והנפשי מההריון.
פרופ' קרסו תהה אילו כלים מעשיים ניתנים להורים כדי להתמודד עם המורכבות הזו. ד"ר טבק אבירם השיב כי המפתח הוא "תיאום ציפיות למה שהם הולכים לעבור", שכן רבים מגיעים עם פנטזיות על כך שפשוט "יוציאו לי ילד", מבלי להבין את המחיר הרגשי והנפשי. הוא שיתף בכך שהוא אומר להורים כי בתקופת ההמתנה הם למעשה "מתרגלים סיטואציות שהולכות רק להתרבות" לאחר הלידה, כמו חוסר השינה והדאגה האינסופית המאפיינת כל הורה. בנוסף, פירט על הצורך בפעולות גישור ותקשורת מקרבת מול הפונדקאית, תוך שמירה על גבולות ברורים כדי למנוע "טשטוש הגבולות של התא המשפחתי".
לסיום, העלה פרופסור קרסו שאלה מרכזית בנוגע לעתידו של התינוק: כיצד מכינים אותו לסיפור הולדתו? ד"ר טבק אבירם הסביר כי ישנה חשיבות מכרעת לסיפור המשפחתי כדי ש"לא יווצרו פערים או סודות בתוך המשפחה". הוא פירט כי כבר מגיל צעיר עוזרים להורים להכין "סיפורי לידה" המותאמים התפתחותית לגיל הילד. בנוגע לקשר עם הפונדקאית לאחר הלידה, המליץ הדוקטור לשמור על קשר כלשהו, כדי ש"הילד יכיר את דמות הפונדקאית כבן אדם, בשר ודם". הוא סיכם כי מבחינה אתית ומוסרית, ראוי למקם את הפונדקאית בפוזיציה המכובדת המגיעה לה על חלקה המשמעותי בהבאת חיים לעולם.
ניתן לשלוח שאלה בעמוד זה. שאלות נבחרות ייענו על ידי פרופ' קרסו, והתשובה תתפרסם גם באתר זה.
