מפרצת באבי העורקים הבטני היא מצב רפואי שקט אך מסכן חיים, שעלול להסתיים בקרע פתאומי ובמוות. בראיון לפרופ' קרסו, הסבירה ד"ר עדי בכר על גורמי הסיכון – ובראשם העישון, על חשיבות הגילוי המוקדם באמצעות אולטרסאונד, ועל הטכנולוגיה הזעיר-פולשנית שמחליפה את הניתוחים המסוכנים של פעם.
אבי העורקים (האאורטה) הוא כלי הדם הגדול והמשמעותי ביותר בגוף האדם, המוביל דם עשיר בחמצן מהלב אל שאר האיברים. במצב תקין, קוטרו באזור הבטן נע בין 1.5 ל-2 סנטימטרים. אולם, אצל חלק מהאנשים, לרוב בעקבות שילוב של גיל, אורח חיים וגנטיקה, הדופן של כלי הדם נחלשת ומתרחבת. מצב זה מכונה "מפרצת" (אניוריזמה). הסכנה הגדולה ביותר במפרצת היא גדילה שקטה עד לנקודת קריעה, מצב חירום רפואי שמוביל לדימום פנימי מסיבי ולשיעורי תמותה גבוהים מאוד. כיום, הרפואה מציעה בדיקות סקר פשוטות וטיפולים זעיר-פולשניים מצילי חיים, המייתרים בחלק גדול מהמקרים את הצורך בניתוחי בטן פתוחים ומורכבים.
בראיון שקיים פרופ' קרסו עם ד"ר עדי בכר, כירורגית כלי דם ומנהלת מחלקת כירורגית כלי דם בבית החולים "מאיר", הסבירה ד"ר בכר כי מפרצת מוגדרת כשהעורק גדל מעבר ל-3 סנטימטרים. היא ציינה כי העורק איננו צינור פסיבי: "כלי הדם שלנו הם לא רק צנרת, הם איבר חי, נושם, מתרחב, מגיב להכל. אחד הדברים שאנחנו יודעים שהוא מגיב אליו ולא בצורה טובה זה עישון." לדבריה, עישון מהווה את גורם הסיכון המרכזי למחלה, ולצידו גורמים כמו היסטוריה משפחתית, יתר לחץ דם ותסמונות גנטיות כמו תסמונת מרפן.
כאשר פרופ' קרסו שאל על סכנת ההתפוצצות של המפרצת, ד"ר בכר תיארה את חומרת המצב: "קרע של מפרצת זה אירוע דרמטי מסכן חיים. הוא מעמיד את כולם על הרגליים חוץ מאשר את החולה המסכן, שמיד נופל… בחלק מהמקרים הקרע הולך לחלל שהוא לא יכול לעצור אותו, זאת אומרת דימום, איבוד דם מסיבי, ירידה בלחצי הדם, אובדן הכרה עד כדי מוות תוך זמן קצר."
כדי למנוע את אותו תרחיש אימים, הדגישה ד"ר בכר את חשיבות האבחון המוקדם. היא בישרה כי בסל הבריאות הישראלי קיימת זכאות לבדיקת אולטרסאונד פשוטה, חינמית ולא פולשנית לכל גבר מעל גיל 65 שמעשן, והמליצה גם לאנשים עם היסטוריה משפחתית להיבדק מוקדם יותר.
באשר לטיפול, ציינה ד"ר בכר כי ההחלטה על התערבות מתקבלת כאשר המפרצת מגיעה לקוטר של 5 ס"מ בנשים ו-5.5 ס"מ בגברים. היא תיארה את המהפכה בטיפול: "אם בעבר נאלצנו לעשות ניתוחים ענקיים ומסוכנים שרוב האנשים מעל גיל 80 לא היו מסוגלים לעבור בכלל, היום אנחנו מסוגלים להציע טיפול שהוא מזערי, בדקירה דרך העור, התקנה של סטנט גרפט." הסטנט מוחדר דרך המפשעה ומרפד את העורק מבפנים, אך ד"ר בכר הבהירה כי גם לאחר הטיפול, המטופלים נדרשים למעקב שגרתי כדי לוודא שהעורק, שהוא איבר חי הממשיך להשתנות, נותר יציב ובריא.
ניתן לשלוח שאלה בעמוד זה. שאלות נבחרות ייענו על ידי פרופ' קרסו, והתשובה תתפרסם גם באתר זה.
