מטכנולוגיית תלת-ממד שתפתור את מצוקת האיברים להשתלה, ועד למחקר יפני שטוען ששוקולד מריר יכול לשפר לכם את הציון במבחן בתוך שעה. ינון מילס שוחח עם פרופ' רפי קרסו על העתיד הביוני של הרפואה ועל הקשר בין טעם מר למוח חד.
בשיחה מרתקת שקיימו ינון מילס ופרופ' רפי קרסו, נחשפה פריצת דרך רפואית כחול-לבן שמעוררת הדים בעולם: השתלת קרנית שיוצרה במדפסת תלת-ממד. לצד הבשורות הטכנולוגיות הכבדות, סיפק פרופ' קרסו גם הצצה למחקר חדש שמציע פתרון טעים במיוחד לשיפור הזיכרון.
בפתח הריאיון הציג ינון מילס, את הבשורה שיצאה מבית החולים רמב"ם בחיפה, שם בוצעה השתלה בבני אדם של קרנית שיוצרה על ידי חברת הסטארטאפ הישראלית Precise Bio. פרופ' קרסו לא הסתיר את התלהבותו מהמהלך: "זו ממש פריצת דרך עולמית. אנחנו יודעים שהקרנית זה אותו קרום שקוף, אותה עדשה שמכסה את העין מלפנים, והדרך היחידה להחליף אותה זו השתלה מהמת".
הצורך בפיתוח כזה הוא קריטי, כפי שהסביר פרופ' קרסו, בשל המחסור החמור בתרומות: "יש חוסר אדיר, על כל קרנית אחת מחכים 70 אנשים בתור. וזו ממש פריצת דרך כי צריכים ליצור קרום או עדשה שתהיה קשה וחזקה, שקופה, שיהיו בה כמה שכבות ושתהיה חדירה לאור ולא תעוות את התמונה". הטכנולוגיה החדשנית משלבת הנדסה וביולוגיה. מילס חידד את הנקודה ושאל על המרכיבים הביולוגיים, ופרופ' קרסו אישר: "התאים זה תרבית מתאים אנושיים באינקובציה מסוימת בטכנולוגיה".
הדיון התרחב מעבר לרפואת עיניים. מילס ציין כי הסטארטאפ מכוון גם לתחומי הקרדיולוגיה והאורתופדיה ושאל אילו איברים נוספים עומדים על הפרק. פרופ' קרסו פירט את ההתקדמות בתחום הדפסת האיברים: "מדפיסים היום עצמות, לסתות, כל מיני איברים היום או חלקים של איברים שעליהם הגוף בונה את עצמו אבל פה ממש יצרו איבר". עם זאת, כשנשאל על ידי מילס אם יש איבר שהמדע לעולם לא יצליח לשחזר, התשובה הייתה חד משמעית – המוח. "את המוח אני מאמין שאנחנו לא נוכל לעשות אותו באופן מלאכותי. נעשה אותו באופן מלאכותי – אנחנו לא נהיה אנחנו", הסביר קרסו.
בחלקו השני של הריאיון, עברו השניים לדון במחקר חדש מיפן שעסק בקשר בין מזון לזיכרון. מילס הציג את הנושא: "אם יש לכם מבחן חשוב אם יש לכם גישה קריטית קחו כמה קוביות שוקולד מריר או פירות יער וזה עוזר לזיכרון ומשפר אותו בתוך שעה".
פרופ' קרסו הרחיב על ממצאי המחקר: "נתנו לעכברים שוקולד 70% שוקולד, והקבוצה השניה לא קיבלו שוקולד. ובדקו את הזיכרון העירנות והתפקוד הקוגניטיבי שלהם. אחרי שעה גילו הבדל של 30% הרבה יותר טוב לטובת אלה שאכלו את השוקולדם המריר".
באופן מפתיע, המנגנון שעשוי להסביר את השיפור המהיר אינו רק החומרים הפעילים (הפלבונואידים) המוכרים מרפואת האנטי-אייג'ינג, אלא דווקא הטעם עצמו.
פרופ' קרסו הסביר כי החומרים מעלים במוח חומר שנקרא נורדרנלין, אך ציין כי ייתכן שפרק הזמן הקצר (שעה) מרמז על מנגנון אחר: "קרוב לוודאי שהחומרים האלה לא מספיקים להגיע למוח ולגרות אותו תוך שעה אז חושבים שהטעם המר, הוא זה שמגרה את מערכת העצבים. המחשבה שטעם יכול לשנות תפקודים קוגניטיביים היא פריצת דרך. יש בה היגיון מסוים ביולוגי.
ניתן לשלוח שאלה בעמוד זה. שאלות נבחרות ייענו על ידי פרופ' קרסו, והתשובה תתפרסם גם באתר זה.
