אין-אונים – Helplessness – הוא מושג פסיכולוגי, המתאר רגש שנוצר כאשר אנחנו חשים שאנחנו תקועים במצב בו אין אנחנו, כפרטים, מסוגלים לעשות משהו, כלשהו, כדי לשנות אותו. זו תחושה פסיכולוגית שבדרך-כלל אין לנו שליטה עליה, אנו חשים אבודים ולעתים אף מוצפים בתחושות הפסד, כישלון, עצב וחוסר-אפשרות לראות שביב-אור באופק.
זו תחושה כללית שיכולה להיות במצב בו האדם עובד עבודה קשה ומאומצת ולמרות זאת הוא חסר-יכולת להשיג מספיק משאבים כלכליים כדי לפרנס את משפחתו; זה יכול לקרות עקב הפסד כספי משמעותי או הסתבכות בחובות וחשש כבד מתוצאת המצב אליו נקלע האדם מבלי שיוכל למצוא לכך פתרון; או בזמן מחלה גופנית כאשר לא מגיעים לאבחנה, כל רופא מעלה השערה לאבחנה שונה והחולה מרגיש שהוא הולך לאיבוד. מחד הוא סובל ויש לו תסמינים ומאידך אין מענה והוא מוצף במחשבות עגומות ומפחידות.
כרופא, אני יכול להעיד על חוסר-האונים שאני חש אם אני נתקל במצב בו איני יכול לעזור לחולה בשום מישור. אמנם, לא תמיד יש בכוחי לרפא אותו, שהרי לא כל המחלות ניתנות לריפוי, אבל ברוב המקרים אני יכול לפחות לעזור לו להתמודד עם המצב, להקל על כאביו, להרגיע את התסמינים שלו ומתוך כך להרגיע גם אותו. כאשר מסיבה זו או אחרת גם זה לא מתאפשר – תחושת התסכול קשה.
מדוע אני כותב את ההקדמה הארוכה הזו? כי לדעתי כל המדינה שלנו, יהודים כערבים, חילונים כדתיים, שמאלנים כימנים, חברי-האופוזיציה כחברי-הקואליציה – כולנו בסתר ליבנו, או בגלוי, סובלים ממצב של חוסר-אונים. כולנו בחוסר-וודאות, לא יודעים כיצד להתנהל, לא יודעים מה יהיה וכיצד לתכנן את העתיד. האם להישאר באזור שסופג אש, או שמא עדיף לעבור למרכז – שהרי גם שם עלול להיות מסוכן? האם לקנות בית בחו"ל, להעביר כסף לחו"ל או בכלל לעשות רילוקיישן? האם זה זמן לתכנן טיול בחו"ל או שמא עדיף להישאר בארץ מחשש שחברות-תעופה תבטלנה טיסות? האם המדינה תישאר דמוקרטית או תשנה את פניה? הרבה שאלות ואפס תשובות. לאלוהים פתרונים.
במצב בו נתונה המדינה שלנו היום, תחושת הכישלון והדיכאון איננה אישית, אלא לאומית. אין לנו מידע על התוכניות לעתיד, אין לנו מושג מה יילד יום ולכן אין לנו מושג אם עדיף להימנע מפעולה או דווקא להיות אקטיבים. כל זה תורם לאווירת-נכאים, עצבנות, אי-שקט, וסף-גירוי נמוך הגורם לתחושת אין אונים, להתלקחויות כעס ותגובות מוגזמות גם אצל האזרח הקטן, גם אצל מנהיגיו וגם בקרב הצבא והמשטרה.
ואנחנו כולנו כל-כך לא רוצים שעוד יהיה יותר גרוע לפני שיהיה פה טוב.
