תורת המוסר בפילוסופיה עוסקת בקודים מוסריים של טוב ורע, של יושרה, שקיפות ואמינות. אתיקה מקצועית עוסקת בהתנהלות והתנהגות של אנשי-מקצוע ואני מצפה מהמורים של ילדיי ונכדיי שינהגו באופן אתי ויחנכו את הדור הצעיר לאור אמינות, שקיפות ויושרה. איני יודע איך להגדיר את הרגשתי כאשר שמעתי בשבוע שחלף שמורי-ישראל הודיעו כאיש אחד שהם חולים ולא הגיעו לעבודה.
ארגון המורים העל-יסודיים לא הצטרף לשביתת-המורים באופן רשמי, ואז החליטו המורים להיעדר מההוראה בניגוד לצו בית-הדין הארצי לדיני-עבודה ולהוציא אישורי-מחלה. איזו דוגמה מוסרית וחינוכית מציבים כאן לעיניו של הדור הצעיר כאשר לא נענים לצו בית-משפט ומשקרים במצח-נחושה? עם איזה פרצוף יגיע מורה לבית-הספר ביום שלמחרת?
למען הסר ספק, אני תומך בדרישות המורים. לדעתי מגיע להם מעל ומעבר למה שהם מקבלים ואני מסכים עם מחאתם, אבל אני לחלוטין מסתייג מן הדרך הלא-נכונה והלא-מוסרית, ולא פחות מכך מפריע לי, כאשר מדובר באתיקה, חוסר המוסר, האמינות והשקיפות של הרופאים שנתנו למורים את אישורי-המחלה. איפה האתיקה שלהם? האם זה לא בבחינת מוסיף חטא על פשע? ושלא יספרו לי שהאישורים ניתנו בתום-לב. רופא מכיר את מטופליו, יודע במה הם עוסקים, קורא חדשות, שומע רדיו ורואה טלויזיה – אכן, הדור הולך ופוחת. אלה הם האנשים. הכל מותר, הכל חוקי, הכל קומבינה – איך אומרים אצלנו? "יהיה בסדר" – וזאת למרות שהוחלט על שקט תעשייתי עד ספטמבר 2025. למה שארגון המורים לא יקיים את הבטחתו ויימנע מלקיים שביתות ועיצומים?
כאשר ארגון המורים חותם על הסכם ומתחייב לשקט תעשייתי, יש ציפייה להתנהגות הולמת. תירוץ רפואי כביכול, ושקרי, חותר תחת אמינותם ודמותם כאנשי-חינוך.
מורים מחוייבים לתלמידיהם, ואני שואל – האם מטרת המורים, ככל שתהיה מוצדקת, מקדשת אמצעי פסול כמו דיווח כוזב?