בשבוע שעבר יצאתי למספר ימים לאירופה, ואיך לא לפתוח טלוויזיה?! זפזפתי בין התחנות האמריקאיות, הבריטיות והאירופאיות, ומאחר ואת רוב השפות אני מבין, לא יכולתי שלא להתרשם במה צופים תושבי העולם.
אכן, מחזות שאנחנו בארץ רואים רק בקטנה, ולפעמים כלל לא, מרוחים שם לאורך ולרוחב ללא הפסקה, וצריך להיות קשה-לב ביותר כדי לא להבין, לא לרחם ולא להזדהות עם המראות. קודם מראים את חברי הממשלה בהווה ובעבר עם הערותיהם המובאות באופן מגמתי שאין ברירה אלא לפרש אותו כגזעני ואין לטעות בכוונותיהם. פניהם ומשנתם של השרים סמוטריץ ובן-גביר ושל ראש הדמוקרטים גולן מופיעים שוב ושוב בערוצים השונים. מראים את השר שאומר "אף לא גרגר חיטה", ראש הממשלה טוען ש"אין רעב בעזה", ועל מסכי הטלוויזיה משתרך תור של ילדים רעבים דוחפים זה את זה ומגישים סיר דרך פשפש, לתוכו נזרקת כף עיסה שלא הצלחתי לעמוד על טיבה, ותור ארוך-ארוך של ילדים עם בקבוקים וג'ריקנים; זקנה על כיסא-גלגלים ובחור צעיר דוחף במאמץ רב את הכיסא שבקושי ניתן להסיע על החול; קשישים שאומרים שאין להם כוחות להתמודד עם הצעירים בניסיון להשיג אוכל, ללכת קילומטרים ולעמוד בתורים כדי לזכות במעט מים או בקצת מזון. התמונות קשות והפירוש מציג אותנו, כמובן, באור מאוד לא טוב. חסרי-לב, אכזריים ומתעלמים מן המצוקה הקשה השוררת בעזה.
התקשורת עוסקת בכך שישראל הרגה קרוב ל-240 עיתונאים ואנשי-תקשורת, אבל מתעלמת לחלוטין מן העובדה שחלקם הגדול היו אנשי חמאס. מראים את תמונותיהם ואת תמונות ילדיהם ומקריאים את דבריהם האחרונים שביקשו לפרסם באם הם לא ישרדו. לדברי המנחים ישראל הרגה במלחמה זו יותר עיתונאים מאשר נהרגו מאז מלחמת העולם הראשונה ועד היום. הגינוי, כמובן, נרחב, וכך גם הטענה שהרג עיתונאים הוא פשע מלחמה.
תקצר היריעה מלפרט את כל הכתבות, באף לא אחת מהן הוזכרו החטופים, מילה לא נאמרה על הטבח שהתחולל כאן בשבעה באוקטובר 2023, העולם רואה צד אחד בלבד – הצד של עזה ותושביה. אכן, ההסברה שלנו גרועה ביותר. למלחמה היום חזיתות רבות, ויש חשיבות רבה ביותר לחזית התקשורתית. כל העולם רואה ומגנה את המצב בעזה, ומן הצד שלנו אנחנו מספקים את הגולים העצמיים באדיבותם של נבחרי הציבור שלנו – נשק לתעמולה הפלסטינית.
אין לי שום ספק שחברי הכנסת והשרים הסובלים משלשול-הדיבור ועצירות-המחשבה מודעים היטב לכך שכל איוולת שהם פולטים לחלל התקשורתי נקלטת אצל אויבינו וחוזרת נגדנו כמו בומרנג. מתקבל הרושם שלא זו בלבד שלא אכפת להם אלא להפך: מבחינתם ככל שייצקו יותר שמן על המדורה – כן ייטב.
אכן, דברים שרואים משם לא רואים מכאן – ולהפך.