מחקר חדש מאוניברסיטת וירג'יניה עקב אחר בני נוער במשך 17 שנה וגילה קשר ישיר בין תוקפנות למחלות בגיל 30. ניב גלבוע ופרופ' קרסו בשיחה על הסכנות הבריאותיות של "הפתיל הקצר" וההשערה הגנטית המפתיעה.
פרופ' קרסו הסביר כי המחקר, שנערך על ידי פרופ' ג'וזף אלן מאוניברסיטת וירג'יניה, עקב אחר נבדקים מגיל ההתבגרות ועד גיל 30. הממצאים היו חד-משמעיים: "ילדים שיש להם קונפליקטים עם ההורים, מריבות והתנהגות אגרסיבית – מזדקנים יותר מהר, כלומר מפתחים לקראת גיל 30 הרבה מאוד מחלות רקע אחרות, לחץ דם, סכרת וכל מיני ולמעשה הם מתים יותר מוקדם".
כשניב תהה כיצד ניתן למנוע זאת לאור הסערות של גיל ההתבגרות, הסביר קרסו כי לא מדובר במרד נעורים רגיל, אלא במקרי קיצון של תוקפנות שנמשכים לאורך שנים. לדבריו, החוקרים ביצעו בדיקות דם כל שנתיים וגילו דפוס עקבי: "אם ממשיך לגילאי ה-20, הוא ממשיך לזוגיות שלהם עם בני הזוג". קרסו הדגיש כי אצל אותה קבוצה של אנשים עם "פתיל קצר", בהשוואה לקבוצת הביקורת, "התחלואה היא הרבה יותר גרועה, הרבה יותר גדולה ואם התחלואה היא הרבה יותר גדולה ההזדקנות היא יותר גדולה".
בניסיון להסביר את התופעה, העלה פרופ' קרסו השערה כי ייתכן וישנו מרכיב גנטי, שכן המריבות נפוצות יותר מול אבות. "הגנים שלנו משפיעים גם על ההתנהגות, על נטייה לחרדה, על נטייה לתוקפנות. יכול מאוד להיות שיש גן משותף, זאת השערה שלי, גן משותף שהוא מתאים גם להתנהגות וגם עובר על כרומוזום Y שזה הכרומוזום הזכרי.
לסיכום, המסר שיצא מהאולפן היה ברור – הרוגע משתלם בריאותית.
ניתן לשלוח שאלה בעמוד זה. שאלות נבחרות ייענו על ידי פרופ' קרסו, והתשובה תתפרסם גם באתר זה.
