האם נמצאה התרופה שתאריך את חיינו ב-40%? מחקר חדש של פרופ' חיים כהן מאוניברסיטת בר אילן מצליח להסעיר את עולם הרפואה לאחר שזיהה את חלבון ה"סירט 6" (SIRT6) כגורם מפתח בהזדקנות בריאה. פרופ' רפי קרסו עושה סדר בנתונים: האם אנחנו בדרך לכדור פלא, או שהסוד טמון בכלל בסלק ובפילאטיס?
ניב גלבוע, כדרכו, לא בזבז זמן ופתח את השיחה בשאלה שמעסיקה את כולנו: האם באמת נמצאה הדרך להאריך את החיים ב-30 עד 40 אחוזים? התשובה של פרופ' קרסו הייתה, כצפוי, זהירה ומדויקת יותר: "זה מה שהחוקר אומר. בינתיים זה הוכח על עכברים, אז כל עוד אנחנו לא עכברים – כדאי להירגע מעט".
אבל מעבר לכותרות על חיי נצח, הדיון האמיתי שפרופ' קרסו מבקש לעורר הוא על המושג שנקרא Successful Aging (הזדקנות מוצלחת). השאלה היא לא רק כמה שנים נחיה, אלא איך נחיה אותן. האם נהיה חולים וסיעודיים, או שנשאר חיוניים ובריאים עד גיל מאוחר?
במרכז המחקר עומדת קבוצת חלבונים המכונה "סירטואינים", ובמיוחד החלבון SIRT6. פרופ' קרסו מסביר שמדובר ב"סדרן" או "וסת" של תהליכים בגוף. "אנחנו רואים שאנשים שמזדקנים 'יפה' – כלומר נשארים חסונים ומתפקדים – הם אנשים שיש להם רמות גבוהות יותר של החלבון הזה", הוא מסביר.
בניסוי המדובר, פרופסור כהן הנדס גנטית עכברים כך שיפרישו כמות גבוהה יותר של סירט 6. התוצאה הייתה מדהימה: העכברים המונדסים חיו 30% עד 50% יותר מהעכברים הרגילים, מבלי שהיו צריכים לעשות פילאטיס או לשנות את התזונה שלהם. אבל מאחר והנדסה גנטית של בני אדם היא עדיין מדע בדיוני, עולה השאלה – איך אנחנו יכולים להעלות את רמת החלבון הזה בעצמנו?
ניב גלבוע ניסה לדחוק את קרסו לפינה: "רפי, בוא נפשט את זה. נקבל בסוף כדור שנבלע ונזדקן יפה?". קרסו צחק והבהיר שעד שהכדור הזה יגיע למדפים, יש לנו עבודה לעשות.
מסתבר שאפשר להעלות את רמות הסירט 6 בגוף באופן טבעי לחלוטין, אבל זה דורש משמעת:
פעילות גופנית: לפחות 150 דקות בשבוע (כן, פילאטיס מכשירים נחשב!).
צום לסירוגין: למרות שיש חילוקי דעות במחקרים לגבי הצום, קרסו מציין שישנן עדויות לכך שהוא תורם להעלאת החלבון.
פוליפנולים מהתזונה: כאן מגיע החלק הנגיש יותר. קרסו ממליץ על צריכת מזונות עשירים בפוליפנולים כמו סלק, אוכמניות ובלובריז. אלו חומרים שמעודדים את הגוף לייצר את אותם חלבונים מווסתים.
אחד הנושאים המרתקים שעלו בריאיון הוא האיזון העדין שהגוף דורש. "יותר מדי מהחלבון הזה זה לא טוב, ופחות מדי זה גם לא טוב", מסביר קרסו. "זה כמו רגל על הגז ורגל על הברקס בו זמנית. הגוף צריך ויסות".
כשנשאל מתי הטכנולוגיה הזו תהפוך למרשם רפואי שניתן לקנות בבית מרקחת, קרסו נשאר ריאלי אך אופטימי: "הנבואה ניתנה לשוטים, אבל בקצב של היום, זה יכול לקרות בתוך כמה שנים טובות".
המחקר של פרופ' חיים כהן הוא אכן פריצת דרך עולמית וגאווה ישראלית עצומה, אבל הוא בעיקר תזכורת לכך שהגוף שלנו הוא מכונה מורכבת שזקוקה לתחזוקה. החלבונים שמווסתים את ההזדקנות קיימים אצל כולנו – אנחנו רק צריכים לתת להם את התנאים הנכונים לעבוד. בינתיים, עד שנתבשר על הכדור הסופי, כדאי להמשיך עם הסלק והפילאטיס. אולי לא נחיה לנצח, אבל כנראה שנזדקן הרבה יותר יפה.
ניתן לשלוח שאלה בעמוד זה. שאלות נבחרות ייענו על ידי פרופ' קרסו, והתשובה תתפרסם גם באתר זה.
