כמה אמרות עולות במוחי כשאני חושב על המצב הנוכחי ועל יחסי ארה"ב-ישראל: הגמל אינו רואה את דבשתו; מה שמותר למלך – אסור לנתיניו (או במקור – מה שמותר ליופיטר – אסור לשור); בעל המאה הוא בעל הדעה, ועוד ועוד.
מרגיז אותי שעל פניו נראה כאילו ממשלתנו אינה יודעת להעריך ולהוקיר את הסיוע שאנחנו מקבלים מהאמריקאים. מגיע להם, לדעתי, שנשמע לקולם מתוך הבנה ועוצמה, ולא מתוך חולשה. איני יודע מה היה מצבנו לולא נושאות-המטוסים שהגיעו לאזורנו בתחילת המלחמה בהפגנה של כוח בפני אויבינו, שאם יתחילו איתנו מצפון – יש להם עסק עם האמריקאים; אני גם מפקפק מה היה מצבנו ללא כל ספינות הנשק שפרקו את ציוד המלחמה בנמל אשדוד, ועוד פחות אני יודע מה היה קורה אם היה עלינו להתמודד לבד, רק בכוח חיל-האוויר שלנו ומערכות ההגנה, מול מתקפת הטילים והכטב"מים בלילה שהותקפנו מאיראן.
נכון שיש לאמריקאים אינטרסים, אבל גם לנו יש. אנחנו זקוקים להם לא פחות מאשר הם לנו, ואולי אגיד בצניעות, הרבה יותר.
הסנטור האמריקאים לינדזי גראהם הוכיח בתחקורו את שר-ההגנה אוסטין ונימק יפה מאוד למה לתת לישראל נשק, בציינו את מה שעשו האמריקאים כאשר זרקו פצצת-אטום על הירושימה. אחרי שראו לאחר מספר ימים את חומרת האסון, השליכו פצצה גם על נגסאקי. אוסטין תירץ זאת בצורך להפסיק את המלחמה ובדיוק לזה התכוון גם גרהאם. זה לא הטריד את האמריקאים. נכון שלאחר ההפצצות על הירושימה ונגסאקי כבר לא היה צורך לספק לתושבים צרכים הומניטריים כי איש כבר לא היה זקוק שם לתרופות או למזון.
אני רוצה להזכיר גם לארצות אירופה ואמריקה שבמלחמת המפרץ השנייה, בין השנים 2003-2011, כאשר פלשו צבאות הקואליציה האירופית-אמריקאית ביחד עם כוחות מאוסטרליה ועוד למעלה משלושים מדינות וכבשו את עיראק במטרה למגר את משטרו של סדאם חוסיין, נהרגו במלחמה זו למעלה ממאה אלף עיראקים. כדאי שהעולם ידע ויפנים שלא ניתן בעתיד לאף כוח זר לפלוש למדינתנו ללא תגובה. איני מכיר אף מדינה ריבונית שתאפשר לגורם זר לפלוש לגבולותיה, להפגיז אותה במשך שנים בטילים, קסאמים, בלוני-נפץ ופצמ"רים – ותשתוק.
הגיע הזמן שבנאום של נציג ישראל באו"ם הוא ישאל את כל הנוכחים מי היה מסכים שיפגיזו את ארצו באופן קבוע במשך שנים רבות, יהרגו בעמו, יחריבו את ביתו ורכושו – והוא ישתוק? אני מניח שאיש לא ירים את ידו. קל מאוד להאשים מדינה אחרת בהתנהגות כאשר ברור שכל מדינה הייתה נוהגת כמוה במקומה.
באשר לגבול הצפון – הייתי מכריז באו"ם וגם זורק כרוזים מעל ערי לבנון ובעיקר מעל ביירות, ומזהיר שכל טיל, פגז או כטב"מ שיפגע בעיר או בכפר בארץ, יזכה מיד לתגובה בעיר או כפר לבנוני, ולא באזור הגבול דווקא, אלא בעומק המדינה, כמו אצלנו. אין לי ספק שתושבי לבנון יחשבו פעמיים על התועלת שחיזבאללה מביא להם ואולי בכך תיפסק, או לפחות תיחלש הרעה הבאה עלינו מצפון.
