השבוע למדתי משהו חדש: יש בדיקה גנטית מדויקת שיכולה לקבוע בוודאות מי הם צאצאיו הגנטיים של אברהם אבינו. טאקר קרלסון, המשפיען השמרני האמריקאי והאנטישמי, לעניות דעתי ולא רק דעתי, הגיע השבוע לארץ, טען על יחס עוין ואלים נגדו בשדה-התעופה ו"נגרר" לחדר-החקירות. בדיעבד הסתבר שליוו אותו לחדר אח"מים, שם נערכה פגישתו עם השגריר מייק הקרבי שתוכנה היה קשור, בין השאר, לעם היהודי, לזהות היהודית ולמדינת-ישראל.
בין שאר פניני-החכמה שפיזר קרלסון, מציע האיש לערוך בדיקות DNA לכל הישראלים כדי לקבוע מי מהם נמנים על צאצאיו של אברהם אבינו.
אני מציע למר קרלסון הנכבד שיביא את שרידיו של אברהם אבינו כדי שיהיה לנו למה להשוות. הרעיון לקבוע בדיקת-דם כדי לאשר לגיטימיות דתית או לאומית מזכיר לי תפישות בעייתיות בהיסטוריה של המאה הקודמת. חבל שהפוליטיקאי המכובד לא מבין שיהדות מוגדרת לאורך כל ההיסטוריה לא רק דרך ביולוגיה, אלא גם דרך תרבות, דת, מסורת והלכה ויש יהודים ממוצאים שונים, ספרדים ואשכנזים, מזרחים, הודים, אתיופיים ועוד.
ברור שקרלסון מזוהה עם קו בדלני-לאומי לא רק לגבינו אלא גם בעצם התנגדותו לסיוע-חוץ כולל אוקראינה ובהתנגדות להתערבות אמריקאים בכל מערכה צבאית מחוץ לגבולות אמריקה.
חלק מהביקורת כלפיו נובעת מכך שהוא נותן במה לאמירות ונרטיבים שמריחים מאנטישמיות, גם אם מילה זו אינה נאמרת במפורש.
הרמיזות של קרלסון שהטילו ספק בלגיטימיות ההיסטורית של היהודים בני-זמננו, נובעות מבורות היסטורית וארכיאולוגית וחבל שלא יצא לסיור בארץ וראה את הקשר.
אני מצטרף לדברי השגריר מייק הקרבי שאמר "תיאוריית-הקונספירציה של קרלסון מסוכנת ומגעילה".
* * *
אני יודע שאינני אובייקטיבי, אבל אני רופא שמכיר מקרוב תרופות הקיימות בשוק, מכיר טכנולוגיות רפואיות חשובות שקיימות בשוק, אבל אינן זמינות לכל-כך הרבה חולים מסכנים שזקוקים לתרופות ולטכנולוגיות הללו כדי לחיות, כדי לשרוד, כדי לתפקד, אבל אינם יכולים להרשות זאת לעצמם כי התרופות אינן בסל הבריאות.
כרופא אני יודע שחברי וועדת הסל הם האנשים הקובעים מי יחיה ומי ימות, וזו לא מליצה ולא מטפורה. אנשים אלה קובעים בחלל פתוח. הוועדה קובעת על פי תקציב שניתן לה, כאמור – רק 14 מיליארד שקלים, ובמסגרת התקציב הזה עליה להחליט את מי להעדיף. מי לשבט ומי לחסד. איזה חולה יסבול פחות או יהיה דמנטי מהר יותר. במדינה שיש לה כספים לדברים מדברים שונים, ניתן, למשל, להעביר אל הסל חלק קטן מהכספים הקואליציוניים המופנים למוסדות דתיים, שהרי גם הדתיים והחרדים נהנים מסל הבריאות. מוסדות אלה שאליהם מופנים הכספים, חשובים ככל שיהיו, חשובים לדעתי הרבה פחות ממתן אישור לתרופות מצילות-חיים והכנסתן לסל. מדינה שבגלל סיבות פוליטיות מממנת במיליארד שקלים מפלגות דתיות, יכולה לחלוק ולהקציב לתרופות הרבה יותר מ-14 מיליארד שקלים. לא יקרה דבר אם אישה תזדקק לנסיעה באוטובוס על מנת להגיע לעיר שכנה כדי לטבול במקווה, אבל הרבה יותר קשה לחולה סרטן לנסוע בתחבורה ציבורית על מנת לקבל טיפול קרינתי או כימותרפי בעיר אחרת.
תרופות לאלצהיימר, לסכיזופרניה, למחלת קרוהן, למחלת השמנה – נדחו. ואין לי ספק שהדבר לא נעשה מרוע-לב, או מחשיבה בלתי-מספקת, רק מחוסר תקציב. לא הייתי רוצה להיות חבר בוועדת סל התרופות ולהיות זה שמחליט, ואני בטוח שחברי הוועדה יצאו בסופו של דבר עם כאב-לב בגין כל תרופה שהוכרחו לפסול.
