זה לא דז'ה-וו – זה הרגל. אנחנו, לפחות אני, רגילים שלפתע פתאום, ללא אזהרה מוקדמת, מתחלף לוח-השנה ומפציע האחד בספטמבר. ואז, וגם לזה התרגלנו, מפציע גם מר רן ארז, יו"ר ארגון מורי בתי-הספר התיכוניים, ומכריז על שביתה.
אני, לתומי, חשבתי שמורה הוא דמות חינוכית, גם מורה להתעמלות, כפי שנקרא מקצועו של מר ארז בעבר. מורה מבחינתי הוא מישהו אשר מתוקף תפקידו והמקצוע שבחר לו לחיים, אמור להיות דמות מחנכת, תומכת, מכילה, מבינה…
אבל "אמור" לחוד, ומציאות לחוד. לצערי זו אינה הדמות שעומדת כאן לפנינו, שכן מ-1997 מר ארז הוא פוליטיקאי. אז אולי גם לזה כבר התרגלנו, אבל השנה?! במצב הביטחוני, הפוליטי, הכלכלי והחברתי שכולנו שקועים בו עד צוואר הוא עדיין מעז להורות על שביתה? איך אינו מתבייש להתעלם במפגיע ממה שקורה מסביב, ממה שעובר על הנוער, ולהכריז על שביתה? זה הזמן? זו התקופה? ובשביל מה? בוש לך, מר ארז. מספיק טרללת את כל מערכת החינוך. הגיע הזמן שלאחר קדנציה כל-כך ארוכה תשחרר אותנו מנוכחותך והחלטותיך, במיוחד בתקופה קשה זו לעם ישראל.
גם על החלטתה של הגב' יפה בן-דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים, אני תמה. הגב' בן-דויד החליטה לא לאפשר לאנשים ללמד אם אין בידם תעודת-הוראה. אנשים רבים בתחומי ניהול, צבא, כלכלה, רפואה, מחשבים ומדעים רוצים לבוא וללמד, אבל לא! במערכת החינוך עליה היא שולטת לא יוכר מקומו של מורה ללא תעודת-הוראה. איזו החלטה אומללה! בתקופה כזו, כאשר מערכת-החינוך משוועת למורים, במיוחד במקצועות כמו מתמטיקה, אנגלית, מחשבים ומדעים, כל מי שמוכן מוכשר ומנוסה לבוא וללמד, גם אם הוא ללא תעודת-הוראה, הוא נכס למערכת.
קראתם את כל הכתבות שפורסמו אודות רמתם של חלק מן המורים? אמנם יש להם תעודת-הוראה, אבל ההשכלה הכללית שלהם מביישת את המקצוע. אני, למשל, עם השכלה אקדמית וניסיון של למעלה מחמישים שנה של הוראה באוניברסיטה, שלימדתי דורות של רופאים, פסיכולוגים, סטודנטים למשפטים וסטודנטים למנהל רפואי, האם אני ודומים לי איננו יכולים ללמד כי אין לנו תעודת-הוראה? יש כאן קבוצת אנשים מוכשרים, ידענים, מומחים כל אחד בשטחו, שרוצים לעשות "קריירה שנייה" ובוודאי יביאו יותר תועלת והשכלה לתלמידים מאשר חלק מן המורים שמחזיקים בתעודת-הוראה, ואפשרות זו נמנעת מהם. חומר למחשבה, גברתי המזכ"לית.
ובשולי הדברים – ביום שני הייתה שביתה במשק. יצאתי לקניון כדי לקנות תרופות בפארם ושמחתי לראות ש-90% מן החנויות, עסקים פרטיים, ויתרו על הכנסתם וסגרו את החנויות. איני רוצה להיכנס לשאלה האם שביתת תחבורה או נמל-תעופה או מוסדות רפואיים, צודקת. זו שביתה הפוגעת באזרח, ואינני יודע עד כמה היא באמת משפיעה. יחד עם זאת קיבלתי בהבנה רבה ומלאה את העובדה שנתקעתי קרוב לשעה באיילון בצומת עזריאלי בעקבות ההפגנה.
אין מה להגיד. מצב קשה עובר על המדינה שלנו. כולנו מבולבלים, כועסים, אבלים וכואבים, וגם אני חלק מכולנו.
