מטופלים שעברו ניתוח בהרדמה מלאה ודאי זוכרים את הרגע בו העיניים נעצמות לאיטן והעולם סביבם דהה. הרדמה, כמעין שער קסום מובילה את המנותח אל תוך עולם ללא כאב, בזמן שצוות מיומן עמל על תיקון ושיקום גופו. אך לא תמיד המסע חלק. לעיתים, דליריום, מצב של בלבול זמני, עלול להופיע כתוצאה מהרדמה. פרופסור רפי קרסו וד"ר יותם וייס, מרדים בכיר במרכז הרפואי ת"א, שוחחו על הטכנולוגיות החדשות בחדרי הניתוח שמסייעות בפתרון הבעיה.
"הרדמה לניתוח היא הליך רפואי זמני, הפיך, בו הרופא המרדים משרה חוסר הכרה על המטופל ומנטר את כל פעולות הגוף – הנשימה, הדופק ולחץ הדם. הוא אחראי שלא יכאב לו ואם יש צורך נותן תרופות למניעת יצירה של זיכרונות. בסיום התהליך גם אחראי להפוך את כל השפעות התרופות ולהחזיר את המטופל לאוטונומיה מלאה", הסביר בפתח הדברים ד"ר יותם וייס.
לפני הגעת המטופל לחדר הניתוח מתקיים מפגש בין המנתח והמטופל במהלכו "עוברים על מחלות רקע, תרופות, סימנים חיוניים ולאחרונה גם בדיקות קוגניטיביות ויכולות תפקודיות של המטופלים", אמר. בזמן הניתוח, כאשר המטופל מורדם, מתבצע ניטור רציף של אק"ג, מדידת רוויון החמצן בדם (סטורציה) ומדידת לחץ הדם. זאת כיוון שהרדמה תקינה היא המפתח לניתוח מוצלח ובטוח.
הרדמה עמוקה מדי, ולחלופין הרדמה קלה מדי, טומנות בחובן סכנות משמעותיות. הרדמה עמוקה מדי עלולה להביא עד לכדי פגיעה ממשית בחיי המטופל. מנגד, הרדמה קלה מדי עלולה לגרום לעירנות או מודעות כאשר מטופל מתאר שחווה או זוכר חלקים מהניתוח. "יכולה להיות גם תגובת סטרס, עלייה בלחץ הדם, הלב, דמעות. אלה סימנים שההרדמה שטחית".
הצוות הרפואי אם כן נדרש לאזן באופן מדויק את מינון ההרדמה, תוך התחשבות בשלל גורמים. שימוש בטכנולוגיות מתקדמות וניטור רציף של מדדי החיוניות מאפשרים לשמור על רמת הרדמה נכונה לאורך כל הניתוח, תוך הבטחת ביטחון המטופל ורווחתו.
במרכז הרפואי ת"א בו עובד ד"ר וייס משתמשים בטכנולוגיית ניטור בשם Bispectral Index, זו "מדבקה שמניחים בין הגבות לרקה והיא מבצעת קריאה של פעילות קליפת המוח הקדמית. המכשיר נותן ערך מספרי לנוחות המרדים/ה בין 0 ל-100. 0 זו השטחה מוחלטת של הפעילות המוחית, כלומר הרדמה עמוקה מאוד.100 זו פעילות מוחית שמתאימה לזמן ערות. ההנחיה היא לשמור על טווח של 60-40. בנוסף, מקבלים סטריפ של הגל, יש ספקטרום של צבעים של גלים דומיננטיים במהלך הרדמה, שאנחנו יודעים איזה לחפש כדי לדעת שאנחנו בעומק ההרדמה המתאים".
הוא ציין כי לאחר ניתוח חלק מן המטופלים עלולים לחוות דליריום, מצב זמני של בלבול וירידה ביכולות החשיבה. "הרדמה עמוקה מדי יכולה להוות גורם סיכון, ניתוח ארוך ומג'ורי גם כן מהווים סיכון. לרוב המטופלים אין גורם אחד ברור לדליריום ולכן הטיפול הוא בעיקר התערבותי ולא תרופתי. אנחנו מבצעים בדיקה אקטיבית כבר ביחידת ההתאוששות ובימים 1-2 לאחר הניתוח על ידי מערך ההרדמה. כ-80 אחוז של המקרים של דליריום שקשור לניתוח הם ב-48 השעות הראשונות".
באמצעות ניתוח גלי המוח, Bispectral Index מספקת מידע מדויק על עומק ההרדמה, ומאפשרת לצוות הרפואי להתאים את מינון התרופות באופן אישי לכל מטופל. השימוש בטכנולוגייה זו מסייע למנוע הרדמה עמוקה מדי העלולה להוביל לדליריום. "יש המלצה של איגוד ההרדמה האירופאי להשתמש בה בהרדמה של מבוגרים ולנטר את עומק ההרדמה שלהם. זה מאפשר את למידת המטופל, מאפשר להפחית את תרופות ההרדמה ובהתאם הם מתאוששים טוב יותר".
האתר נבנה על ידי יניב רונן באמצעות בינה מלאכותית ודפנה רייף, הבועטת ברשת.
הצהרת נגישות