אבנר נתניהו עומד, בשעה טובה, להתחתן עם בחירת-לבו, וכבר ישנן הכנות ותוכניות כיצד לחבל בחתונה. לעצור את התנועה, להביך את משפחת החתן ולצער את הזוג הצעיר.
ואני שואל: אפילו לשיטת "המחבלים בחתונה", האם אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה?
אבנר הוא איש פרטי, שקט, צנוע, חכם ולא מעורב פוליטית, שעומד לפני כמה שעות מהגדולות בחיי אדם. למה לפגוע בו? מה חטאה של הכלה? אקט המחאה נגד משפחת נתניהו אינו במקומו. זו חתונה של זוג צעיר וחופש הביטוי לא תופש כאן. ככלל אני חושב שאין לערב בני-משפחות של נבחרי ציבור עם מחאות במקומות ציבוריים או ליד ביתם, אלא אם אותם בני-משפחה מעורבים פוליטית ומכניסים עצמם קבל עם ותקשורת לפוליטיקה. הפרעה לחתונתו של אבנר זו התקפה אישית בלתי-הוגנת, קטנונית ובלתי-מוסרית ויכולה לגרום להזדהות עם הקורבן ומשפחתו ולהשיג אפקט הפוך מכוונת המוחים. הקו הדק שבין מחאה ציבורית לזכות לפרטיות ולכבוד-האדם, הוא קו עבה ואדום במקרה הזה.
אני מקווה בכל ליבי שלא יפריעו לאבנר ולבחירת-ליבו ויאפשרו להם לחגוג בשמחה, בפרטיות ובהנאה יום חשוב זה. אני אישית מאחל לזוג הצעיר רק טוב, זוגיות טובה, שמחה ובעיקר פרטיות.
***
זה טור שלי, אז אני מרשה לעצמי להביע את דעתי תוך ידיעה והבנה שאיני מבין הרבה בתחום עליו אני עומד לדבר כרגע, ותוך ידיעה שאינני עכשווי ולא מבין באופנה.
משיחות עם אנשים קרובים, מסתבר לי שאינני לבד בתחושה זו ואנשים נוספים חשים כמוני. האם מדובר באופנה? בכישרון או כישלון מצידם של המעצבים ליצור לבוש מוגזם, מוזר ואפילו מביך? לא פעם אני שואל את עצמי מה עובר בראשם של המלבישים בתוכניות ריאליטי ומדוע השופטים והמגישים מוכנים לשים על עצמם תוצרי-פחחות רכב או גרוטסקות אחרות שבעיניי נראים מגוחכים, ובעיקר כאשר חלק מן הלבוש מקשה על הלובש אותו לתפקד בנוחות. אל תטעו, איני מתכוון למודל הלבוש, לסימטריה, לצבע או לטקסטורת הבד. אני מתכוון לצורה ולאפשרות תפקוד תחת (או על) לבוש זה.
לעיתים אינך יודע, למשל, מי הוא הזמר במסכה ומהי המסכה שעל השופט.
ברור לכולנו שהשופטים בתוכנית הם חלק מה"שואו" ותפקידם למשוך את העין ולגרום לאנשים לדבר על כך, והראייה שאני כותב טור זה, אבל אני שואל – האם יתכן שחלק מן השופטים מנסים במכוון ליצור לעצמם תדמית של נועזים או מוזרים, והבגד אינו פונקציונלי אלא סמלי בכוונה תחילה? נכון שבתצוגות-אופנה מדובר על "אסתטיקה מעל לנוחות", אבל האם דבר חייב להיות מכוער ולא-פונקציונלי כדי שייחשב לאומנות?
מטעמי צנעת-הפרט איני רוצה לציין אנשים מסוימים והקטסטרופות שלדעתי הם לובשים, אבל אני זוכר שלא פעם, בתכניות הטלוויזיה אותן הנחיתי, סירבתי בעקשנות ללבוש חולצות שהביאה לי המלבישה, רק בגלל הצבע והדוגמה. ובמה בסך הכל היה מדובר? בחולצה!