טרנד חדש ומוזר שצובר תאוצה: אנשים בריאים לחלוטין, שאינם חולי סוכרת, אשר רוכשים מכשירים למדידת סוכר ומנטרים את רמות הסוכר שלהם באופן קבוע, מתוך חרדה לבריאות. פרופ' קרסו ניתח את התופעה והסביר כיצד ההתעסקות האובססיבית בנתונים רפואיים עשויה להוביל ל"חרדה בריאותית" ולפגיעה משמעותית באיכות החיים.
ניב גלבוע פתח את השיחה בתהייה על הטרנד, שבו למעלה מ-10% מהישראלים, חלקם צעירים ובריאים, מאמצים מכשירים רפואיים מיותרים. פרופ' קרסו הסביר כי אנשים אלו רוכשים "את כל הארסנל של בדיקות עצמיות", כולל שני מכשירי לחץ דם להשוואה, מדי סוכר ומכשירים למדידת חמצן בדם, ואף מתחברים לשירותים רפואיים כדי לשלוח באופן תדיר נתוני אק"ג.
הוא הגדיר את התופעה כ"חרדה גופנית, חרדה בריאותית". הוא הסביר כי ישנה "חרדה נורמלית", למשל לפני ניתוח, אך חרדה בריאותית היא מצב שבו אנשים "מתרגמים תלונות או תחושות נורמליות שלהם למחלה, לתחושות פתולוגיות". אנשים אלו, לדבריו, "מסכנים כי הם עסוקים כל הזמן בבריאות". הוא ציין כי החרדה יכולה להתבטא לא רק במתח נפשי, אלא גם בסימנים פיזיים כמו לחץ בחזה, סחרחורות, כאבי ראש או בטן ואי שקט. הפרופסור אף ציין כי הגורם המחמיר כיום הוא "דוקטור גוגל וצ'אט GPT", המאפשרים התייעצות אינסופית המגבירה את המעגל החרדתי.
פרופ' קרסו הסביר כי למרות שהמכשירים החכמים (כמו שעונים חכמים) יכולים להיות שימושיים, הם מעוררים את הטירוף אצל אנשים שיש להם נטייה (פרדיספוזיציה) לחרדה בריאותית. הוא הדגיש כי חרדה בריאותית היא "בפירוש הפרעה נפשית" וכי ככל שאדם עושה יותר בדיקות, "החרדה עולה יותר". הוא ציין כי התופעה מופיעה ב-7 עד 10 אחוזים מהאוכלוסייה, ומתחילה בעיקר בגיל 20 עד 30.
הוא פנה ישירות לתופעת מדי הסוכר בקרב בריאים: "אם אין שום דבר, הגעת לגיל 40 ואתה עושה פעם בשנה בדיקות או פעם בחצי שנה בדיקות ולא מצאו סוכר גבוה וגם ההמוגלובין המסוכר שלך… לא בשמיים, זה מיותר וזה מכניס אותך להתעסקות שמפריעה לאיכות החיים שלך". במקום להושיע, הבדיקות מובילות להתעסקות בלתי פוסקת: "אתה כל הזמן עסוק, כואב לי פה, מושך לי פה, אולי הסוכר, אולי תהיה לי סוכרת, אולי תהיה לי קריטת רגל, אולי", תוך התמקדות ב"סנריואים המפחידים ביותר שישנם".
פרופ' קרסו סיכם בהבהרה ברורה למי המכשיר למדידת סוכר אכן מיועד: "הוא נחוץ מאוד לחולי סוכרת שיש להם בעיה עם איזון ולחולי סוכרת סוג A". אצל חולים אלו, המכשיר מספק מדד חשוב והם אינם נחשבים היפוכונדרים. לעומת זאת, אחד הקריטריונים להיפוכונדריה הוא מצב שבו "אין לך שום מחלה אמיתית, שבאתייה אתה מודאג".
לסיום, המליץ בצורה חד-משמעית לכלל הציבור: "להתרחק מג'י.פי.טי. להתרחק מ"דוקטור גוגל" שמה כל כאב ראש זה סרטן בראש, כל כאב בטן זה סרטן בבטן". המסר העיקרי שהעביר הוא כי שמירה על בריאות נפשית כוללת הפחתה משמעותית של בדיקות מיותרות והימנעות ממעגל החרדה שיוצרות האפליקציות והמידע הרפואי הבלתי מבוקר באינטרנט.
ניתן לשלוח שאלה בעמוד זה. שאלות נבחרות ייענו על ידי פרופ' קרסו, והתשובה תתפרסם גם באתר זה.
