נשמע כמו מדע בדיוני. אבל זה קורה עכשיו, בפועל, בארצות הברית – וחלקו כבר חוקי גם בישראל. הורים משלמים עשרות אלפי דולרים כדי לבחור את הגנים של ילדיהם הטרם נולדו: ללא מחלות גנטיות, עם רמת אינטליגנציה גבוהה יותר, ואולי בעתיד – גם עם תכונות פיזיות לפי הזמנה. פרופ' רפי קרסו שפך אור על הטרנד שמעלה שאלות רפואיות, אתיות וחוקיות כבדות משקל.
הבסיס הטכנולוגי לכל העניין הוא תהליך שנקרא סינון פוליגנטי טרום השרשה – ובישראל הוא קיים כבר היום, באופן חלקי וחוקי. הדרך עובדת כך: במסגרת הפריה חוץ-גופית (IVF), לוקחים את הביצית מהאישה ואת הזרע מהגבר, מפרים אותם במעבדה, ולאחר מכן לוקחים תא אחד מקבוצת התאים המתפתחת ובודקים את הגנים שלו. מהתוצאות אפשר לסנן עוברים הנושאים גנים של מחלות – ולהשתיל רחמה של האישה רק את אלו שנמצאו בריאים.
"זה דבר שעושים אותו היום בכל בית חולים שעושה IVF", הסביר פרופ' קרסו, "וזה נקרא השרשה טרום הפריה."
בישראל מותר לעשות זאת בנסיבות מוגדרות: למשל, כאשר בני זוג נשואים קרובים מחשש לגנים משותפים שעלולים לגרום למחלות. מותר גם לבחור מין העובר – במקרים בהם למשפחה יש כבר ארבעה ילדים מאותו מין, ניתן לפנות למשרד הבריאות ולקבל אישור לכך.
בארצות הברית, הדברים מתקדמים הרבה יותר רחוק. חברת סטארטאפ בשם Orchid, בניהולה של נור סידיקי, מציעה ניתוח גנטי מקיף של 500 גנים תמורת סכומים של 30,000 עד 50,000 דולר. הניתוח אמנם אינו מבטיח ודאות של 100%, אך לדברי פרופ' קרסו, הוא נוטה לכיוון זה.
המשמעות המעשית: הורים יכולים לבחור עובר עם סיכוי נמוך למחלות נפש, לסכיזופרניה, לאוטיזם, ובמדינות שבהן הדבר מותר – גם על פי נטיות אחרות. ובעתיד? פרופ' קרסו הרחיב את האופקים עוד יותר: "אפשר לקחת גן מאשתך וגן ממך ולהוסיף גן של אינטליגנציה וגן של עוד 20 סנטימטר גובה וגן של עיניים כחולות – ולעשות לך את הילד שאתה תבחר."
וכאן נכנסות השאלות הכבדות. אם אפשר לסנן גנים של מחלות – מה עם גנים שקשורים לנטיות מגדריות? להומוסקסואליות? לאוטיזם, שחלק מהנושאים בו הם אנשים מוכשרים ומצליחים?
פרופ' קרסו ברור: "בישראל, בבריטניה ובחלק גדול מהמדינות זה לא חוקי – חוקי רק לגבי דברים שמוגדרים בחוק." הוא הזכיר מקרה שהעלה גלים: רופא שתכנת ילד כך שיהיו לו נוגדנים נגד איידס – ולאחר מכן הואשם בחוסר אתיקה והושלך לכלא לשלוש שנים.
עם זאת, פרופ' קרסו מבחין בין השימושים: "הרעיון כרעיון הוא רעיון טוב למניעת מחלות. אם אני יכול לדאוג מלכתחילה שילד לא יצא סכיזופרן, שלא יהיה לו מחלה גנטית – זה כדאי לעשות." הבעיה, לדבריו, היא כשחוצים את הקו מרפואה מונעת לבחירת תכונות נורמטיביות של בן אדם.
הטכנולוגיה רצה קדימה, והחקיקה מתקשה להדביק את הקצב. היכולות הקיימות כבר היום עולות בהרבה על מה שמותר בחוק ברוב מדינות העולם – והפער הזה רק הולך וגדל. בישראל, שנחשבת למובילה עולמית בטיפולי פוריות ו-IVF, השאלה היא לא אם הטרנד יגיע – אלא מתי ועם אילו גבולות.
"העתיד ילמדנו", אמר פרופ' קרסו בסיום השיחה. אבל ברור שהעתיד הזה כבר הגיע – ומישהו צריך להחליט איפה שמים את הקו.
ניתן לשלוח שאלה בעמוד זה. שאלות נבחרות ייענו על ידי פרופ' קרסו, והתשובה תתפרסם גם באתר זה.
