האמונה בכוחה של תרופה או טיפול עשויה להיות עוצמתית לא פחות מהחומר הפעיל שבה, ולעיתים אף יותר. תופעת הפלצבו, הבאה מהשורש הלטיני "פייצרה" שמשמעותו "למצוא חן", מדגימה את הקשר העמוק בין נפש לגוף ואת היכולת של האמונה לשנות תהליכים פיזיולוגיים. פרופסור רפי קרסו חולק חוויות אישיות ותובנות מדעיות המאירות את התופעה המרתקת הזו.
עד לפני 200-250 שנה, הרפואה לא הייתה מדעית כמו היום. רופאים נחשבו למכובדים, ונתנו למטופלים שלהם תרופות מוזרות כמו "אבנים של כסמרה של חיות תכונות" או "עכבר שקוברים את הזנב שלו באדמה לשלוש יום מוציאים אותו, מוסיפים שמן זית ועושים משחה". למרות זאת, "בכל זאת זה עזר לחולה", מה שמצביע על תפקיד משמעותי של האמונה והציפייה לריפוי.
כרופא צעיר במלחמת ההתשה, פרופסור קרסו נשלח לבסיס רס סודר וקיבל הנחיה לתת אנטיביוטיקה מסוג "סיימטומציטין" לחיילים שסבלו מהרעלת קיבה. הוא עצמו, כמו שאר החיילים, חווה שלשולים קשים ונטל את התרופה, וכך גם מטופליו. לאחר כשבוע-שבועיים, התגלה כי כל אצוות האנטיביוטיקה שקיבל הייתה "לא פעילה" – כלומר, הכדור היה "צבוע באותו צבע כחול יש עליו את הסימון של המשולש הממה אין בו אנטיביוטיקה אין בו חלורם פניקול". למרות זאת, לאחר שלושה ימים "כולם הרגישו יותר טוב". חוויה זו גרמה לו לתהות אם זו הייתה "השפעה פסיכולוגית אולי זה פלצה בו".
הסיפור שהמחיש יותר מכל לפרופסור קרסו את הקשר בין גוף לנפש היה מקרה של נער בדואי שסבל מחום של 39 מעלות צלזיוס ושלשולים חמורים כל שלוש דקות. הנער הגיע למרפאה ניידת במדבר, ולאחר בדיקה, הרופא רשם לו מרשם לתרופות. לתדהמתו, במקום לגשת לחובש, "הבחור הבדואי. לוקח את המרשם שנתתי לו, שם אותו על הלשון, מוציא מימיה ובולע את המרשם". התוצאה הייתה מדהימה: תוך פחות משעה, "הבחור מזה שהוא בלאה מרשם של רופא יהודי שמטפל בחיילים הכלים תוך פחות משעה. זה נתן לי להבין את העוצמה ואת הכוח של אולי נקרא לזה טיפול פסיכולוגי או של פלצבו או של נפש. או של אמונה". למרות שהיה עם מחלה זיהומית וחום גבוה, "הכל חלף".
בתחילה, חשבו ש"פלצבו היא תופעה פסיכולוגית שהחולה מאמין שהתרופה עוזרת לו והאכן עוזרת לו". אולם, התגלה שבמקרים רבים, במיוחד בתסמונות כאב, "פלצבו היא השפעה פיזיולוגית". פרופסור קרסו סיפר על מקרה בו נתן לחולה עם כאבים עזים לאחר ניתוח "מים מזוקקים" כ"תרופה החדשה החזקה מצרפת". החולה הרגישה טוב יותר, והתברר כי אמונתה גרמה למוח שלה "להפריש מורפינים טבעיים, אנדורפינים או אנכפלינים שהם מורפינים טבעיים". ההוכחה המדעית לכך היא שכאשר הוזרקו לחולים חומרים המנטרלים מורפיום לאחר שיפור מכאב הנגרם מפלצבו, הכאב חזר. "כלומר אני מדבר על אמונה שמשנה ביוכימיה". זוהי עדות מדהימה לכוחה של הנפש והאמונה להשפיע באופן ישיר על הביוכימיה של הגוף ועל תהליכי ריפוי.
