לאחרונה הופיעה בטלוויזיה סדרה רגישה ומיוחדת, בה אנשים המוגדרים כאוטיסטים מראיינים אנשים מפורסמים. סדרה זו גורמת לי לחשוב שלמעשה כולנו נמצאים על הרצף, בעיקר בימים אלה שכולנו מתקשרים עם המסכים יותר מאשר עם בני אדם, וכאשר כבר מתקשרים בין בני אדם, כל אחד מבין מהשיח משהו אחר, בעיקר כאשר מדובר בפוליטיקה.
אוטיזם היא הפרעה נוירו-התפתחותית. המוח של אדם עם אוטיזם פועל אחרת מאשר מוח של אדם אחר, בעיקר במרכיב התקשורתי, בתקשורת מילולית ולא-מילולית, בהבנת קודים התנהגותיים. לחלקם הפרעות בוויסות חושי או רגשי, והשונות בין אחד לשני היא כה גדולה עד שמדובר על רצף, בין מקרים קשים ביותר ועד לאנשים שכישוריהם עולים בהרבה על הממוצע. כולם נראים אותו הדבר, אין שום סממן חיצוני, אבל המוח פועל אחרת. התופעה שכיחה יותר אצל זכרים, מופיעה אצל 2-3% מהאוכלוסייה, ומדובר, קרוב לוודאי, בשילוב בין בעיה מוחית התפתחותית, סביבתית וגנטית.
כאמור, אוטיזם אינה בעיה נפשית, למרות שהחברה עלולה לייחס להם פיגור שכלי בגלל חוסר התקשורת. אנשים ידועים ומפורסמים כמו וודי אלן, ג'רי סיינפלד, אילון מאסק ויש הטוענים שגם אלברט איינשטיין, נמצאים על הרצף, וחלק גדול מהצמרת הפוליטית במדינתנו בעבר ובהווה נמצאו ונמצאים על הרצף.
בשנים האחרונות עולה מספרם של המאובחנים כאוטיסטים במיקום זה או אחר על הרצף. תופעה זו עשויה להיות בגלל אבחון יתר או אבחון מדויק יותר ומודעות גדולה יותר.
ל-5% מהאוטיסטים יש יכולות פנומנליות בתחום אחד או יותר. אלה נקראים סוואנטים. יש ביניהם המסוגלים לחשב מספרים ראשוניים עם יותר מ-12 ספרות; להיות וירטואוזים במוזיקה, מתמטיקה או מחשבים. הם אינם גאונים, אך מבריקים בתחום אחד או יותר.
בחוברת EPOC מחודש ינואר 2025, כותבת מאיה מזרחי מאמר מרתק בשם "הכוחות החבויים של אוטיסטים לא-ורבליים", ובו היא מצטטת מחקרים שונים שאומתו על-ידי ביקורת עמיתים. מחקרים אלה מצביעים דווקא על יכולות רגשיות ואפילו רוחניות המשותפות לחלק גדול מאותם אוטיסטים המוגדרים כבעלי יכולת נמוכה. בעזרת תקשורת בשימוש במחשב, לפטופ והצבעה על אותיות, תוארו חוויות דתיות או רוחניות, מפגשים עם מלאכים, יכולות טלפתיות (קליטה מהסביבה ה"בריאה"), ואפילו תקשור טלפתי בינם לבין עצמם. היו הוכחות שהם ידעו על דברים שקרו עוד טרם נמסרו הודעות למשפחתם. גם אוטיסטים בתפקוד גבוה דיווחו על חוויות דומות שפחדו לספר עליהן שמא יחשבו שהם לוקים בנפשם.
אין ספק שיש באותם אנשים ניצוץ, ואותו עלינו לעזור להם לגלות ולטפח. היום ניתן לתקשר עם רובם ולקדם אותם, להיכנס לעולמם הפנימי ולהכניס אותם לשלנו. זו השקעה מרובה, אבל לעתים הנס קורה ואותם אנשים שחיים עם המגבלה הקשה מסוגלים לחוות ולשמוע את המחשבות לא במילים.
ייתכן שתחשבו שאני מטורף והוזה, אבל רק תנו לאנשים מיוחדים אלה את ההזדמנות להתפתח עד שהמחקר והמדע ינצחו את המוגבלות השפתית.