לפני למעלה מחצי שנה, כאשר הייתי בטוח שהמלחמה תהיה כבר מאחורינו, החלטתי לקחת את שני נכדיי הגדולים לסופ"ש בחו"ל. האחד סיים לא מכבר את שירותו הצבאי, והשני, עומד להתגייס בעוד כחודשיים לצנחנים. הזמנתי כרטיסים לשבוע שעבר בחברת-תעופה איטלקית. כמובן שבאותה עת איש לא האמין שהמלחמה תימשך עדיין במחצית ספטמבר וככל שתקף הזמן וסופה של המלחמה לא נראה באופק, חששנו שמא הטיסה תבוטל.
כל יום בשבועות האחרונים, במקביל להסלמה בצפון, החברות האירופאיות המאוגדות יחד ביטלו ליום, יומיים או שלושה את טיסותיהן לארץ וממנה. לשמחתנו הטיסה שלנו נותרה בעינה, וביום המיועד המראנו לרומא, יעד שנכדיי בחרו לבלות בו את החופשה. הם רצו לבקר בוותיקן, במוזיאונים השונים, וכיאות לנכדים לבית קרסו – גם לאכול במסעדות המקומיות ולשתות יין טוב (ובמחיר סביר וראוי).
אי-הבנה קלה בהסדרים הנאותים, כנראה באשמתנו, גרמה לכך שלא תואם בבירור עם מדריך ישראלי מקומי שיש להזמין מראש כרטיסים לוותיקן, וכן שיש דרך, בתשלום כמובן, לדלג על התור הארוך. ללא שירות זה יש מצב שיהיה צורך להמתין חצי יום בשמש או בגשם או בשניהם, תלוי על איזה מזג-אויר אתה נופל באותו יום.
בלית ברירה, ותמורת סכום נכבד ביותר, הצטרפנו לקבוצה עם מדריכה דוברת אנגלית כולל סידור של "עקיפת תור".
מאחר ושני נכדיי דוברים אנגלית ברמה גבוהה, ומאחר ולהגיע לרומא ולא להיכנס לוותיקן, לקפלה הסיסטינית ולמוזיאון הוותיקן לא יעלה על הדעת, הצטרפנו לסיור האמור. הגענו בזמן לנקודת-המפגש בכניסה האחורית למוזיאון. כשראינו את התור המשתרך לפני הכניסה הרגילה, שמחנו על ההשקעה הכספית. תור נוסף, קצת יותר קצר, היה גם בכיוון השני. התור של "הכניסה ללא תור"…
אחרי כשעה ואולי אף יותר של המתנה בתור ללא תור, הסתבר שזה התור לבידוק הבטחוני, אבל בכל-זאת חסכנו זמן, למרות שעמדנו קצת בשמש, ואפילו קצת בגשם. אחרי הכול אנחנו באירופה. כמות האנשים והצפיפות בקפלה ובמוזיאון לא תתואר. ממש היינו דבוקים זה לזה, ומזל שהיינו מצויידים במסכות, וכך שרדנו את החוויה של המוזיאון והקפלה הסיסטינית בתחושה ברורה של סרדינים בקופסת-שימורים.
ביקרנו כמובן בכנסיות ובארמונות ובכיכרות, ובעיקר במסעדות שלא הכזיבו. מה אומר לכם – ברומא כל מסעדה היא מסעדה איטלקית מקורית…. הלכנו לטרטוריות שבהן סועדים המקומיים ולא נכנסנו לאף "מלכודת תיירים". האוכל היה טעים להפליא, לא יומרני והרבה יותר זול, והאווירה בהן היא של איטליה ולא של גרמניה או ארה"ב.
התאכסנו במלון לאונרדו הממוקם במרחק הליכה אל רוב האטרקציות וכמעט שלא נזקקנו לתחבורה ציבורית. זהו מלון בוטיק בבעלות ישראלית, עם שירות נהדר, ארוחת-בוקר עשירה ומפנקת, ג'קוזי, סאונה וחדר-כושר, אנשי-שירות אדיבים ויעילים, מומלץ מאוד אם אתם מזדמנים לרומא.
למרות ההסלמה בצפון, הטיסה שלנו בחזרה לא בוטלה, (אם כי התעכבה מעט), ושבנו ארצה. כמה טוב לברוח לכמה ימים מהחדשות, האירועים והכאוס שבארץ, וכמה טוב לשוב – כי זו הארץ שלנו.
