קצב לב איטי (ברדיקרדיה) עלול לגרום לחולשה, סחרחורות ואף לעילפון, אך בזכות הטכנולוגיה המודרנית, הטיפול הופך למדויק ופחות פולשני מאי פעם. בראיון שקיים פרופסור רפי קרסו עם פרופ' רועי בינרט, נדונו הסיבות להזדקנות ה"קוצב הטבעי" של הגוף והוצג הדור החדש של קוצבי הלב: קפסולות קיצוב זעירות המושתלות ישירות ללב בהליך צנתורי, ללא חתכים בבית החזה וללא אלקטרודות שעלולות להזדהם.
בפתח הראיון ביקש פרופסור קרסו להגדיר מהו למעשה דופק איטי ומהן הסיבות האפשריות להופעתו. פרופ' בינרט הסביר כי הלב פועל כמשאבה המקבלת אותות חשמליים מקוצב פנימי, וכי דופק איטי מוגדר בדרך כלל כקצב הנמוך מ-50-60 פעימות לדקה. הוא ציין בפני הפרופסור כי הסיבה השכיחה ביותר היא הגיל, שכן "הקוצב הטבעי שלנו לאט לאט מזדקן לו לאיטו". בנוסף, פירט ביינרט על מערכת של "שבילים חשמליים" בתוך הלב שעלולה להיפגע עם הזמן כתוצאה ממחלות או זיהומים ויראליים. המשמעות עבור החולה היא אינדיבידואלית, אך לעיתים קרובות הדבר מתבטא בחולשה ובאי-סבילות למאמצים.
השיחה עברה לדון בפתרונות הקיימים, ופרופסור קרסו ביקש לנתח את הבעייתיות בקוצבים הסטנדרטיים. פרופ' בינרט תיאר את הקוצב המסורתי כ"ישן וטוב", אך הסביר כי הוא דורש ניתוח עם חתך בבית החזה והעברת אלקטרודות דרך כלי הדם. הוא הזהיר כי האלקטרודות עלולות ליצור בעיות: "במידה וצריכים להוציא אותן זה עסק לא פשוט לחלוטין שכרוך גם בסיכונים". בינרט הוסיף כי קוצב הוא גוף זר וחיידקים עלולים להימשך אליו, דבר שעלול להוביל לזיהומים המחייבים ניתוח גדול ומורכב להוצאת המערכת.
פרופסור קרסו שאל על הטכנולוגיות החדשות, ופרופ' בינרט השווה את ההתקדמות בתחום לאבולוציה של תעשיית הרכב. הוא הציג את פריצת הדרך: "אנחנו עוברים להליכים שהם זעיר-פולשניים. אנחנו קוראים לזה קפסולת קיצוב ללא אלקטרודות". מדובר בקפסולה קטנה המכילה את הסוללה, המוח והאלקטרודה ביחידה אחת, שמוכנסת ישירות ללב. בינרט הסביר כי הקפסולה מושתלת בהליך צנתורי דרך המפשעה או הצוואר, ולאחר מדידות יציבות בחדר הימני של הלב, הצוות הרפואי פשוט "משגר אותה ושוכח".
לסיום, התעניין פרופסור קרסו בתהליך ההחלמה ובשוני לעומת העבר. פרופ' בינרט הדגיש כי בניגוד לקוצבים הסטנדרטיים המחייבים מגבלות תנועה בכתף כדי לא להזיז את האלקטרודות, כאן הסיפור שונה לחלוטין. הוא הסביר כי מאחר שמדובר בהליך צנתורי והקפסולה יושבת בתוך הלב, אין כאבים באזור החזה ואין סכנה לתזוזת אלקטרודות. "כל דבר שאנחנו עושים עם הגוף שלנו לא ישנה, לא ישפיע על הקוצב עצמו", סיכם בינרט.
ניתן לשלוח שאלה בעמוד זה. שאלות נבחרות ייענו על ידי פרופ' קרסו, והתשובה תתפרסם גם באתר זה.
