חג הפסח, חג החירות, מעלה השנה שאלות רבות לנוכח העובדה שמחלק מעמנו נגזל החופש והם בשבי החמאס.
החופש הוא הרבה יותר ממצב חיצוני. חופש הוא מצב מנטלי-רגשי שבוודאי קשור גם לעובדה עד כמה אתה חופשי לעשות מה שעולה על לבך, עד כמה אתה חופשי בגופך, או חלילה, סגור בין ארבעה קירות, לבד או עם אנשים נוספים והשהות שם נכפתה עליך.
אחת השאלות העתיקות בפילוסופיה היא עד כמה אדם שבוי בגורלו ומכאן, קיים הוויכוח שאליו לא נכנס כאן – בין פטליזם לדטרמיניזם.
לחופש פנים רבות, אך אין ספק שבתקופתנו, בעולם המערבי החופשי והמודרני, הוא זכות יסוד המוקנית לכל אדם, כאשר המגבלה היחידה היא איסור פגיעה בבני-אדם אחרים או בעצמו. אנשים שעוברים על חוקי איסור פגיעה בזולת ייענשו במסגרת החוק בפגיעה בזכות החופש שלהם אם במאסר ואם לעונש כספי או התנהגותי.
אנחנו בחג הפסח, ויציאת-מצרים אותה אנו חוגגים מסמלת את הרצון העז של כל אדם וכל חברה לחירות. רמת האושר האישי והקיבוצי של אנשים קשורה בקשר ישיר במידת החירות. מחקרים רבים מאשרים זאת, ואף נמצא קשר במחקרים בין חוויית חופש ורווחה נפשית לבין עלייה בחרדה ודיכאון, אישית או קבוצתית.
יש לנו חטופים בידי החמאס. חלקם אזרחים וחלקם חיילים. הם מוחזקים בניגוד לרצונם וללא מינימום של התייחסות לאמנות בינלאומיות שאמורות להגן על כל שבוי מרגע תפיסתו ועד לשחרורו. אמנת ז'נבה מחייבת תנאים מינימליים מסוימים שאינם מקויימים במקרה של חטופינו, מאחר ומדובר בארגון טרור. זה אותו ארגון טרור שדורש תנאים הומניטריים מאיתנו ולא מאפשר לחטופים שבידיהם מינימום של תנאים הומניטריים. יתר על כן יש לנו עדויות שהם נתונים ליחס מחפיר והתעללות מצד שוביהם.
העולם שותק, וכשהוא פותח את פיו זה כדי לדרוש מאיתנו להיות הומניטריים. חג החירות השנה הוא חג עצוב וכואב כי חטופינו בשבי, תחת עינויים ובתנאים לא הומניים.
* *
חווינו התקפה קשה על מדינתנו – האיראנים שלחו אלינו ועלינו יותר משלוש-מאות טילים. לכל מדינה ריבונית הזכות להגיב על מתקפה מעין זו. אף לא אחת ממדינות העולם החופשי היתה מוכנה לספוג מטח כזה ולא להגיב עליו.
חברינו בעולם יצרו קואליציה שהגנה עלינו ומנעה אסון כבד שיכול היה לקרות ללא עזרתם ותמיכתם של האמריקאים, הגרמנים, הבריטים, הצרפתים, המצרים הירדנים ואפילו סעודיה והאמירויות. חלקם הצטרפו מאהבת מרדכי וחלקם משנאת המן, לכל אחת מהמשתתפות היה אינטרס משלה, אבל לנו זה עזר.
לדעתי יש לשלם את המחיר. לא יתכן שנתעלם מבקשת הקואליציה להוריד הילוך. לא יתכן שלא נתייחס לדעתן, כי אם יהיה סבב חדש ואנחנו נמשיך בשלנו תוך התעלמות מוחלטת מידידינו – בפעם הבאה הם יחשבו אולי פעמיים.
