בתקשורת הכתובה והאלקטרונית מופיע בצמוד לשמו של יחיא סינוואר, כמעט בכל הזדמנות, התואר "פסיכופט" האמנם? האם מישהו בדק ואישר את האבחנה? או שאולי זה בגלל שלפחות בתקופה האחרונה הוא שולט שליטה מופלאה ברזי המלחמה הפסיכולוגית, ויחד עם אנשיו הוא למד להיכנס לראש שלנו ולראשו של העולם כולו.
מצפייה במדיה הוא עושה את זה על הצד הטוב ביותר. לאחר שהצליח להפתיע ולזרוע חרדה והרס בתוכנו, הוא ממשיך לעבוד לנו על המוח שלנו, ובהצלחה. כאשר שדרני הערוצים משתמשים במשפטים כגון, ואני מצטט, "השאירו אותנו בלי אוויר ובלי נשימה"; "מריטת-עצבים"; "ישראל כמרקחה", הרי אנחנו משחקים לידיו.
כאשר הוא מודיע שהגב' חנה קציר (תיבדל לחיים ארוכים) נפטרה בשבי, ואחרי כמה זמן מחזיר אותה לארץ – הוא יודע היטב מה הוא עושה. כאשר הוא מפריד ילדות מאמא שלהן יומיים לפני שהוא אמור להשיב ילדים עם אמהותיהם – הוא מבין היטב מה זה גורם לנו. התגובה שלנו רק מחזקת אותו.
לוחמה פסיכולוגית היא כלי-מלחמה יעיל והשפעתו לעיתים יכולה להיות גדולה מהשפעת נשק קונבנציונלי, כאשר במלחמה צד אחד עובד על התודעה, המורל והמוטיבציה ומפחיד את האויב ובכך פוגע בתכניות המלחמה שלו. נראה שנכון להיום החמאס משיג בדיוק מה שהוא רוצה.
לוחמה פסיכולוגית טובה מחייבת הבנה של המנטליות והערכים של הצד השני. ערכים, חולשות ופחדים. לחמאס לא אכפת להקריב אלפי אנשים – אנחנו נלחמים על כל אזרח, על כל שבוי ועל כל חטוף. החמאס רואה מה זה עושה לעורף שלנו, בעוד שבכל הנוגע לעורף העזתי – לחמאס לא אכפת ממנו אף כהוא זה.
לוחמה פסיכולוגית יכולה להיעשות גם לפני המלחמה. רובנו עדיין זוכרים את השיר "נאצר מחכה לרבין".
התמונות של ההרס בעזה הן חלק מן הלוחמה הפסיכולוגית שלנו נגד החיזבאללה בצפון: ראו, הוזהרתם! זה עתידכם אם תתחילו איתנו. נגד חמאס הפסדנו את מומנט הלוחמה טרם-קרב. חמאס עשה לנו בית-ספר. מזלנו שהצבא התאושש, פרץ קדימה וכבש חלק מן הרצועה.
חמאס מראים לעולם כיצד הם עוזרים לחטופים לעלות לאמבולנסים ומנופפים להם לשלום – משל היו אמא תרזה בכבודה ובעצמה, כל זאת על-מנת להראות את האנושיות והרוך בהם הם מטפלים כביכול בחטופים. זו לוחמה פסיכולוגית חכמה ואכזרית במטרה להראות התנהגות הומנית קבל-עם ועולם. הם משחקים גם ברגשות שלנו וגם ברגשותיו של העולם.
חייבים לחזק את מערך הלוחמה הפסיכולוגית שלנו. לתדרך את הקריינים והשדרנים. לא הכרחי להראות עד כמה המניפולציות של סינוואר משפיעות עלינו. אנחנו ממש משחקים לידיים שלהם. לא צריך לדבר כרגע על מה נעשה לחמאס לאחר שתסתיים הפסקת-האש – זה רק גורם להם למשוך עוד ועוד את המשא-ומתן. יש צורך לתדרך את מטה החטופים איך וכמה להגיב כלפי חוץ, להסביר להם שזה משמש כנשק נגדנו – וכמובן לא לוותר על איש מן החטופים. בידיעה, בהחלטה, בהתחייבות למשפחה, בעדכון יומיומי – אבל לא בראש חוצות. החמאס מצטייר בעולם מנופף לשלום תוך שהוא משחרר חטופים, ילדים ונשים, ממש נשמה טובה.
העולם אוכל את האשלייה, ואנחנו "אכלנו אותה".
לא בדקתי את סינוואר. אינני בטוח שהוא פסיכופט – אבל בטוח שהוא מתוחכם מאוד ולגמרי לא טיפש.
