מדינת ישראל נמצאת כיום בראש טבלת השימוש העולמית בקנאביס רפואי לנפש. מה שהחל כפתרון חלוצי עבור חולים סופניים ועבור כאלה הסובלים מכאבים כרוניים קשים, הפך בשנים האחרונות למצרך מבוקש שגבולותיו הטשטשו. התפיסה הציבורית, ולצערי גם הרפואית, רואה בקנאביס תרופת פלא לכל מכאוב, ולעיתים ללא סימוכין מדעיים מוצקים או תחת מחלוקת רפואית.
כל זאת מבלי להיכנס לחלק הכלכלי ולרווחים העצומים שחלק גדול מהמשקיעים והמגדלים וחלק קטן מהרופאים גורפים מ"עסק זה" ואני יכול להעיד כרופא המכיר את התחום, ואף שימש כיועץ שלו, שהקנאביס בפרוש אינו תרופת פלא או נס לחלק גדול מהנוטלים אותו.
למרות שהוסמכתי לרשום קנאביס רפואי ולהוציא רישיונות, ויתרתי על זכותי זאת והחזרתי את רישיוני למשרד הבריאות. במערכת הרפואית קיים לחץ בלתי פוסק על הרופאים המורשים להנפיק רישיונות, לעיתים נצפית תוקפנות מצד הפונים או דרישה לקבל רישיון גם כאשר אין התוויה רפואית. לא פעם ראיתי נכד מסיע את סבתו הזקנה בכיסא-גלגלים למרפאת-כאב ודורש עבורה קנאביס לעישון, בעוד היא אינה זקוקה כלל לתרופה שעלולה אף לפגוע בה, וכלל אינה מעשנת. בחלק גדול מהמקרים, הדרישה לקנאביס בעישון אינה מיועדת למטרות רפואיות כלל, אלא לזליגה לשוק השחור ועשיית כסף קל. הקנאביס הרפואי ובעיקר בתפרחת הפך למקור רווח מהיר. מבחינה קלינית, לרוב האוכלוסייה טוב, עדיף ויעיל לקבל קנאביס בשמן (טיפות) או במשאף. השפעתם מתמשכת לאורך זמן אם כי תחילת פעולתם איטית יותר והם מספקים מענה רפואי טוב ויעיל. לעומתם, לקנאביס בעישון שעליו דובר שיש להפסיקו לשווק, יש אומנם השפעה מהירה יותר אבל קצרה הרבה יותר והוא אמור לעזור במקרים של "כאב מתפרץ" בלבד והתווייתו מתאימה רק לאחוז קטן מבעלי-הרישיונות.
דא עקא, השמן והטיפות והמשאפים אינם אטרקטיביים בשוק החופשי והשחור.
על-מנת לשמר את הקנאביס ככלי טיפול ראוי עבור אלה שבאמת זקוקים לו, על משרד הבריאות להגדיר מי זכאי לתפרחת לעישון, (האחוז הקטן), כדי לבלום את הפיכתו של הרישיון הרפואי למסלול עוקף המאפשר שימוש פנאי ומסחרי. מסיבה זו תהיתי על ההחלטה "המדעית" והלא מקצועית של השר חיים כץ ("שר בחצי משרה") שהקפיא את ההחלטה, ועם כל הכבוד – מה הוא מבין בטיפול בקנאביס, טיפול שאפילו רופאים שלא למדו אותו ועברו הכשרה לא ממש מתמצאים בו. ועדה רפואית של רופאים ומומחים המתמצאים בתחום ישבה וקבעה החלטה מושכלת איזו צורת מתן הוכחה כיעילה, בטוחה ומדויקת ואיזו לא, וכבוד השר לכאורה משיקולים זרים – אך בוודאי לא רפואיים, טען: " שלא השתכנע כי קימת הצדקה ליישום המלצת המומחים לנוכח הפגיעה האפשרית במטופלים", והחליט החלטה רפואית בניגוד להחלטה של רופאים מומחים ומבינים בתחום! אמירה זו מראה שלא התעמק בנושא, כי כל מי שזקוק לקנאביס יקבל אותו בטיפות-שמן או במשאף במינון מדויק ובהשפעה מדויקת וארוכת-טווח, ולא בתפרחת הזולגת לשוק השחור וניתנת בעישון במינון לא מדויק ולא עקבי.
רק הגדרה ברורה ומחמירה תמנע שחיקת מעמד הרופא והפיכתו למשתף-פעולה שלא ברצונו לזליגת התפרחת לשוק הפתוח בשם הדימוי הליברלי של הצמח.
