לאחרונה, במהלך דיון בוועדת הכספים, לעג ח"כ ולדימיר בליאק לח"כ אלמוג כהן על שזה האחרון לקה בהתקף חרדה לפני כחודש. ח"כ כהן אישר כי אכן לקה בהתקף חרדה, לאחר שמצא עצמו נלחם ב־7 באוקטובר במחבלים והיה עד למותם של חברים שנלחמו לצידו. הוא הוסיף ואמר כי הוא מקבל טיפול בהתאם, וכי אין זו בושה לטפל בנפש.
טוב עשה ח"כ כהן שהגיב כך.
אין שום הבדל בין לקות גופנית ללקות נפשית. כל בר-דעת יודע כי הגוף והנפש חד הם וכרוכים זה בזה, ובעיקר בימים הקודרים שבהם אנו חיים עכשיו בצל הטראומה הקשה כל כך אליה נחשפנו כולנו. אין ספק שאנו צפויים לגל של אזרחים, חיילים ואנשי כוחות הביטחון, שלקו מן ההשלכות הנפשיו הנובעות ממראות הזוועה והחוויות המחרידות שחוו או שהיו עדים להם.
חלק מן השיקום והטיפול הוא ההבנה, הקבלה וההכלה של המצב והסבל הקשה הקשור בו. התייחסות מקצועית מהירה לתסמונת החרדה עשויה למנוע הופעת תסמונת בתר־חבלתית, או בשמה המוכר יותר – הפרעת דחק פוסט־טראומטית.
החרדה היא מנגנון הגנה קיומי־הישרדותי נורמלי, השומר עלינו וקיים אצל כולנו ברמה זו או אחרת.
תגובת חרדה חריפה (Gross Stress Reaction) אופיינית אצל אנשים שבדרך כלל אינם מבטאים סימני חרדה בחיי היום יום שלהם אבל בעקבות טראומה קשה, כמו אסון או התקפה או מלחמה, מפתחים תגובה פסיכולוגית ופיזיולוגית. תגובה זו מתבטאת בפחד המלווה באמוציה רגשית עם תגובות גופניות כמו דופק מואץ, קוצר נשימה ותחושה שמשהו נורא קורה בגוף.
מצב דחק חריף (Acute Stress Disorder) אצל אדם הוא תגובה תקינה ומקובלת, התלויה בעוצמת האסון, הקטסטרופה, שבהם היה נוכח, או שאותם חווה. הסימפטומים מתפתחים במהירות, תוך דקות או שעות, בהתאם לגורם ה־Stress. הם עלולים להימשך לאורך זמן וכוללים הפרעות בשינה, אי־שקט גופני ונפשי, מצב רוח ירוד, הפרעות בריכוז ורצון להתבודד.
כפי שאמרנו, התסמונת דורשת טיפול מהיר כדי שלא תהפוך לכרונית ולתסמונת פוסט־טראומטית. כל אדם, ללא יוצא מן הכלל, עלול להיכנס למצב של חרדה חריפה. הדבר תלוי בעוצמת הגירוי וברגישותו שלו.
יש להדגיש כי בעוד מצב דחק חריף קורה בשלב הראשון של הטראומה ובסמוך אליה, והתסמונת הפוסט־טראומטית מתייחסת לתקופה מאוחרת יותר ובמרחק רב יותר מן הגורם לה, ויכולה להופיע בהמשך לתסמונת החרדה החריפה – הרי שפוסט־טראומה יכולה להופיע גם ללא נוכחות חרדה חריפה.
איני יכול לסיים את הטור הזה מבלי לשלוח מעל דפי העיתון נזיפה בחבר הכנסת ולדימיר בליאק: אין מקום ללעוג לאדם הלוקה בתסמונת חרדה. אגדיל ואומר – לעולם אין סיבה ללעוג לאיש. לעג, זלזול וביזוי מקטינים את המשתמש בהם.
