צפיתי במוצ"ש בכתבתו המעניינת של יונתן ריגר על חיילי יחידת 9900, יחידה מובחרת של אגף המודיעין של צה"ל. יחידה צבאית המורכבת מחיילים על הרצף האוטיסטי בעלי תפקוד גבוה, ובעלי כישורים מיוחדים שעולים בהרבה על הכישורים של כל אחד שאינו על הרצף. אוטיסטים רואים וחווים את העולם בצורה אחרת. לא טובה יותר, לא רעה יותר, פשוט אחרת, וזה הוכח לעיתים כמציל חיים.
בכתבה ראינו נערים שגויסו לצבא כחוקרים שמנצלים את כישוריהם המיוחדים בניתוח תצלומי-אוויר, בגלל יכולת-העל שלהם להבדיל בשינויים מזעריים.
כיום, ילדים רבים מאובחנים על רצף האוטיסטי, ותמיד נשאלת השאלה – מה זה אומר? עד כמה זה מגביל? כמה אנשים שאכן נמצאים על הרצף חיים את חייהם, מביאים ילדים לעולם, עובדים, מתפקדים ומתמודדים ולא מודעים בכלל לעובדה שאם היו עוברים אבחון, לפי הקריטריונים הנוכחיים היו מאובחנים כאוטיסטים בתפקוד גבוה?
לא כל אדם "מוזר" או סוליסט או כזה שמעדיף להישאר בבית ולשמוע מוזיקה במקום לצאת ולשתות עם החבר'ה, נחשב לאוטיסט. הרצף האוטיסטי נע בין הפרעות בתקשורת בין-אישית לבין חוסר-תקשורת כלל כולל חוסר שפה. אוטיזם ברמה חמורה, זו הפרעה מוחית התפתחותית שבשלב מסוים, בגיל צעיר, לאחר שהמוח התחיל לגדול ולהתפתח, חלה נסיגה בנפח המוח, במספר התאים ובעובי השכבות. זה קורה בגיל הילדות כאשר הילד מתפתח באופן תקין, ופתאום ההתפתחות הקוגניטיבית נסוגה, הפעילות המוחית מסונכרנת פחות והקשר שבין האונה החושבת לאונה המרגישה (האינטואיטיבית) לקוי בהשוואה לאנשים שאינם על הרצף.
אנחנו יודעים שישנו מרכיב גנטי, אבל לא נמצא גן אחד המסביר את התופעה. מדובר, כנראה, השילוב של גנים, דבר המסביר את השונות בדרגות החומרה – הספקטרום. האבחון נעשה בעזרת הערכה של מרכיבים שונים, התנהגות חברתית, הבנת קודים חברתיים ויצירת קשר, תקשורת בין-אישית, התנהגויות החוזרות על עצמן בכפייתיות, תחומי-עניין מוגבלים, חוסר בהבעת רגשות, חוסר יכולת ליצור ולשמר חברויות ועוד.
בספקטרום נרחב כזה, אנשים רבים בתפקוד גבוה מסוגלים לחיות חיים עצמאיים, ללמוד באוניברסיטה, להגיע לתארים גבוהים ואפילו לעמדות גבוהות. הרבה גאונים, אנשי-רוח, אומנים ויוצרים לאורך ההיסטוריה היו על הספקטרום. מאחר והמוח שלנו מחולק לשניים, מוח חושב, אנליטי ומוח חווה, אינטואיטיבי, נמצא שהקשר ביניהם לקוי אצל האוטיסט, וכך, לעיתים למרות יכולת הקוגניטיבית הגבוהה, יכולים הכישורים החברתיים להיות בעייתיים.
אין ספק שכדי להגיע לתוצאות שיכולות לשפר את המצב, רצוי לאבחן את ההפרעה מוקדם ככל האפשר.
יחידה 9900 היא דוגמה נהדרת לכך שלא צריך לשפוט. צריך להכיל ולקבל את השונה. גם אם הוא לא מוכן להצטרף אליך לכוס בירה אחרי העבודה. חיים רבים ניצלו בזכות אותם חיילים, האבחנות הדקות שלהם והכישורים המיוחדים שיש לאלה מהם הנקראים סאוואנטים, הם כישורים עילאיים. אנשים אלה הם גאונים בתחומם, כל אחד בתחומו הוא. זה עשוי להיות אבחנות בדקויות בצילומים, ידע מתמטי, מאגר בלתי-נדלה של אינפורמציה בתחום הספרות, האמנות, המחשבים או בכל תחום אחר.
אם אמרנו – להכיל ולקבל את השונה, אז נזכור שכל אחד מאיתנו שונה בדרכו. החכמה והיופי הם לקבל כל אחד ללא דעות קדומות וללא שיפוטיות. כל הכבוד לצה"ל, למוסד ולשב"כ שהשכילו לקבל אנשים אלה לשורותיהם, לנצל את כישוריהם המיוחדים ויוצאי-הדופן ובכך להבטיח את עתידם גם לאחר השירות.
