מדינת ישראל נמצאת כיום בראש טבלת השימוש העולמית בקנאביס רפואי לנפש. מה שהחל כפתרון חלוצי עבור חולים סופניים ועבור כאלה הסובלים מכאבים כרוניים קשים, הפך בשנים האחרונות למצרך מבוקש שגבולותיו הטשטשו. התפיסה הציבורית, ולצערי גם הרפואית, רואה בקנאביס תרופת–פלא לכל מכאוב, ולעיתים ללא סימוכין מדעיים מוצקים או תחת מחלוקת רפואית, כאשר הספרות הרפואית עדיין חלוקה או כאשר חלופות טיפוליות מבוססות ובטוחות יותר טרם ניתנו. כרופא שהוסמך לרשום קנאביס רפואי ולהוציא רשיונות, ויתרתי על זכותי זאת והחזרתי את רשיוני למשרד הבריאות.
במערכת הרפואית קיים לחץ בלתי פוסק על הרופאים המורשים להנפיק רשיונות, הן מצד המערכת ובעיקר מצד חולים ובני-משפחותיהם. לעיתים נצפים כעס ואף תוקפנות מצד הפונים או דרישה לקבל רשיון גם כאשר אין התוויה רפואית. במציאות כזו, הרופא עלול להפוך משומר-הסף של הרפואה למי שנדרש להצדיק מדוע אינו נותן טיפול. לא פעם ראיתי נכד מסיע את סבתו הזקנה בכסא-גלגלים למרפאת-כאב ודורש עבורה קנאביס לעישון, בעוד היא אינה זקוקה כלל לתרופה שעלולה אף לפגוע בה, וכלל אינה מעשנת. בחלק גדול מהמקרים, הדרישה לקנאביס בעישון אינה מיועדת למטרות רפואיות כלל, אלא לזליגה לשוק השחור ועשיית כסף קל. הקנאביס הרפואי הפך למקור רווח מהיר, ובמצב כזה נפגעים דווקא אלה הזקוקים באמת ובתמים לקנאביס, משום שהאמון הציבורי במערכת נשחק, והפיקוח הופך מורכב יותר ויותר.
מבחינה קלינית, לרוב האוכלוסיה טוב, עדיף ויעיל לקבל קנאביס בשמן (טיפות) או במשאף. השפעתם מתמשכת לאורך זמן, אם כי תחילת פעולתם איטית יותר, והם מספקים מענה רפואי טוב ויעיל. לעומתם, לקנאביס בעישון שעליו מדובר יש השפעה מהירה יותר וקצרה הרבה יותר והוא אמור לעזור במקרים של "כאב מתפרץ" בלבד והתוויתו רק לאחוז קטן מבעלי-הרישיונות.
דא עקא, השמן והטיפות והמשאפים כמעט ואינם אטרקטיביים בשוק החופשי., והתפרחת, לעומת זאת, הפכה למצרך מבוקש גם מחוץ למסגרת הרפואית.
על-מנת לשמר את הקנאביס ככלי–טיפול ראוי עבור אלה שבאמת זקוקים לו, על משרד הבריאות להגדיר מי זכאי לתפרחת לעישון, (האחוז הקטן), כדי לבלום את הפיכתו של הרישיון הרפואי למסלול עוקף המאפשר שימוש פנאי ומסחרי.לפיכך, אם הרציונל לשמר את הקנאביס ככלי טיפולי חשוב למי שבאמת זקוק לו, על משרד הבריאות להעדיף, לדעתי, שימוש בתכשירים מבוקרים המספקים מענה רפואי אחר, ולקבוע קריטריונים מחמירים ומדויקים לגבי מתן תפרחות.רק הגדרה ברורה ומחמירה תמנע שחיקת–מעמד של הרופא והפיכתו למשתף-פעולה שלא ברצונו לזליגת התפרחת לשוק הפתוח בשם הדימוי הליברלי של הצמח.
