מהשבר אל הצמיחה

בימים שבהם החברה הישראלית כולה מתמודדת עם השלכותיה של טראומה לאומית ואישית, ביקש פרופסור רפי קרסו להאיר זווית אחרת, אופטימית יותר, על תהליך ההחלמה. בדבריו הציג פרופ' קרסו את המושג "צמיחה פוסט-טראומטית", והסביר כיצד ניתן להפוך את הקושי הנפשי המשתק לכדי התפתחות ושינוי חיובי במבנה האישיות. הוא הדגיש כי הטראומה אינה חייבת להסתיים בנסיגה, אלא יכולה להוות מנוף לבניית "שריר מנטלי" חדש.

בפתח דבריו הסביר פרופ' קרסו כי מדובר בתפיסה חדשה המבוססת על מחקרים עכשוויים בתחום הפסיכולוגיה. הוא ציין כי המשבר עצמו יכול לשמש כזרז: "הטראומה יכולה להביא או לקושי נפשי או להתפתחות נפשית. כלומר, אותו משבר עצמו יכול להיות מנוף להתפתחות והטראומה הזאתי יכולה להיות זרז לשינוי חיובי", אמר קרסו והוסיף כי בחלק מהמקרים מדובר בתהליך שקורה מאליו, אך לרוב נדרש ליווי מקצועי כדי להטמיע את השינוי.

כשנשאל על הטכניקות היישומיות להשגת צמיחה זו, פירט פרופ' קרסו כי המטרה היא להעניק למטופל פרספקטיבה חדשה על חייו. לדבריו, התהליך כולל בניית מערכת אמונות חדשה והעמקת הערך שמעניק האדם לקיומו: "הטכניקות הן לתת לו להעריך יותר את ערך החיים, לבנות לו מערכת אמונות חדשה, לנסות להפוך את הסבל שלו למורה". הוא הגדיר את התהליך כסוג של "קוצ'ינג מנטלי" המכוון להתפתחות רוחנית, המאפשרת לאדם להבין כי למרות המשבר שעבר – הוא חי, בריא ויכול לצמוח.

פרופ' קרסו התייחס גם להבדלים הבין-אישיים ביכולת ההתמודדות, וציין כי בעוד שישנם "יחידי סגולה" המצליחים להתעצם מטראומות קשות כמעט ללא סיוע, המשימה המרכזית היא לעזור לכלל האוכלוסייה לבצע את המעבר המחשבתי הזה. "אם אתה מקבל פרספקטיבה אחרת לחיים ומשמעות יותר חזקה לחיים – אתה תחיה, תשרוד ותיהנה. זה לעשות שיפט במחשבה ובאמת זה נקרא פוסט-טראומטיק גרות' (Post Traumatic Growth)", הסביר.

לסיום, הרחיב פרופ' קרסו את היריעה מהמישור הפרטי אל המישור הלאומי. הוא טען כי במציאות שבה מדינה שלמה נמצאת בסוג של טראומה מתמשכת, הערבות ההדדית והחוסן החברתי הם המפתחות להישרדות ולצמיחה. "הטראומה של כל המדינה הופכת אותנו ליותר חזקה, ליותר איתנה. חלקנו הגדול נכנסים לחרדה ומשתתקים, אבל חלק גדול צומחים ונעשים יותר חזקים", סיכם קרסו, תוך שהוא מדגיש כי המעבר מקושי להתפתחות הוא הכרחי עבור המדינה כולה.