הרגיז אותי השבוע - הטור השבועי של פרופסור רפי קרסו במעריב

מי פה בעל הבית?

פורסם במעריב סופהשבוע, 9 בפברואר 2024

האם יכולה ממשלת ארצות-הברית, או מי מטעמה, לחסום חשבונות בנק של אנשים פרטיים בישראל ללא משפט ודין? מסתבר שכן…

ובאותה רוח, שלצערנו כבר הורגלנו אליה, האם יכולה עירייה או מועצה מקומית לחסום חשבון בנק של אזרח בגלל שלא שילם דו"ח תנועה? אזרח שומר-חוק שחייב לעירייה אפילו 1,000 ש"ח על דו"ח תנועה יכול למצוא עצמו יום אחד, ללא כל הודעה מוקדמת, במצב שבו כרטיסי האשראי שלו לא מכובדים, הוראות הקבע שנתן אינן משולמות והצ'קים שלו חוזרים ללא כיסוי. האם לא ניתן לפחות לנהוג בדרך מכובדת ולחסום רק  את סכום החוב ולא את כל החשבון, וכך לא להלבין את פניו של בעל החוב ולפגוע באמינותו? הרי לעיתים האדם אפילו לא מודע לעובדה שהוא חייב כסף, אם בגלל שינוי כתובת או כל סיבה אחרת.

נחזור לארה"ב: מבלי להיכנס לסיבת ההגבלה של חשבונות הבנק של הישראלים – זו פגיעה קשה ונפשעת שאסור להרשות את קיומה במדינה דמוקרטית, אפילו כשמדובר בידידתנו הטובה אמריקה. אותו אדם שחשבונותיו נחסמו, כיצד יקנה אוכל למשפחתו? מהיכן ישלם שכר-דירה והוצאות שוטפות עד שגזר-הדין יבוטל?דבר כזה אסור שיקרה ולא משנה הסיבה.

ואם אמנם יש סיבה, שיפנו לרשויות מדינת ישראל שיעצרו את "הפושע", ישימו אותו במעצר ויספקו את כל צרכיו עד שמכונת הצדק תחליט אם לשבט או לחסד. במדינה חופשית, עם מינהל תקין, אסור שזה יקרה, לא מכוח חוק השייך לרשויות המקומיות ובוודאי שלא מכוח דרישות הסנקציות של ידידתנו ארה"ב. אם יש לה דרישות – שתתן אזהרה מספיק זמן מראש ולא תאיים שאם הוראתה לא תבוצע – נגרע ממערכת הסליקה העולמית.               

ואם בארה"ב עסקינן – היא חברתנו הטובה, לה ולנו אינטרסים משותפים. אינני רוצה לחשוב באיזה מצב היינו עכשיו ללא התמיכה הכלכלית, העזרה בנשק וההגנה באו"ם שמספקת לנו ארה"ב מתחילת המלחמה. כולנו מבינים שהיא ידידתנו ויש מצב שאיננו יכולים בלעדיה.

כנראה שחלק משרי הממשלה לא הפנימו זאת, ומנסים בכל הזדמנות להתנגח, לזלזל, להקטין, להתריס ולהתערב בענייניה הפנימיים לפני מערכת הבחירות בנובמבר. השרה אורית סטרוק התבטאה בעבר "לא צריכים את ההבנה של האמריקאים". גם חברה הטוב השר סמוטריץ' אמר בהזדמנות אחרת שאיננו צריכים אותם, ונסתדר לבד (אולי לא במילים אלו, אך זו הייתה רוח הדברים).

הגדיל לעשות מכולם השר בן-גביר שחילק ציונים לנשיא ביידן, גדול ידידי ישראל, שאין עוררין על כך שהוכיח את נאמנותו בתקופה קשה זו והתייצב לצדנו עם כספו וכוחו הצבאי בשעה קריטית כל-כך למדינת-ישראל. דווקא עכשיו, כאשר בקונגרס דנים על תוספת סיוע של 14 מיליארד עשה השר חטא כפול: בראיון שנתן ל"וול סטריט ז'ורנל" תקף את נשיא ארצות-הברית, וגם ההין להביע את דעתו על ההבדלים בין ביידן לטראמפ – לטובתו של זה האחרון. 

בארצות-הברית גוברים מיום ליום הקולות נגד הסיוע לישראל. ההתנגדות לישראל בקרב צעירי ארה"ב בעלייה מתמדת, וכך גם אירועי האנטישמיות. מוטב לשרי הממשלה לסתום את פיותיהם ולהפסיק את שלשול הדיבור הזה. לא כל מה שמביא מנדטים לגיטימי במדינה קטנה כשלנו, שחיה תחת איום מחזיתות שונות ובוודאי תתקשה לשרוד ללא תמיכתו של האח הגדול.

פורסם במעריב סופהשבוע, 9 בפברואר 2024