הורמון המלטונין: כל מה שצריך לדעת

המלטונין הוא הורמון טבעי המיוצר בבלוטת האצטרובל (epiphysis), אשר שוכנת בעומק המוח – בקו האמצע, בגובה העיניים.

בעבר לא ידעו מה תפקידה, חשבו שזו בלוטה מנוונת ומסוידת, והשתמשו בה כסמן של קו האמצע במוח לצילומי רנטגן. בעידן סריקת המוח הממוחשבת (סי. טי.) איבדה הבלוטה את תפקידה הקודם, אבל בינתיים התברר שעיקר פעולתה הוא ייצור המלטונין.

הורמון זה קיים גם בקרב בעלי חיים ואף בצמחים.

בלוטת האצטרובל רגישה לאור, ולכן היא אחראית, בין השאר, לוויסות השעון הביולוגי שלנו, שמסייע לנו לתאם את פעולותינו עם הטבע. מכאן שלרמת המלטונין השפעה ישירה על מצבי העירות והשינה שלנו. עם זאת, לא ברור מה קדם למה, ואם שנת לילה טובה ויעילה, הקשורה אף היא במלטונין, היא שמפרישה אותו. אגב, אצל נשים בלוטה זו גדולה יותר, ככל הנראה בגלל הצורך לווסת את המחזור החודשי שלהן.

בלוטת האצטרובל משמשת גם מעין שעון פנימי שמווסת את תהליכי ההזדקנות. המלטונין שהיא מפרישה מגרה את בלוטת יותרת המוח להפריש כמויות גדולות יותר של הורמון גדילה. מכאן שככל שרמת המלטונין גבוהה יותר, כן גדל ייצור הורמון הגדילה.

בסביבות גיל 45 בלוטת האצטרובל מייצרת כמויות קטנות יותר של מלטונין, ובכך גורמת לירידה בתיפקוד המערכות השונות בגוף.

במחקר מעבדה שנערך על עכברים, החלפת הבלוטות בין עכברים קשישים לצעירים גרמה להאטת תהליכי ההזדקנות אצל הקשישים ולהאצת התהליך אצל הצעירים.

עד גיל 65 הבלוטה מאבדת כ־90 אחוז מגודלה המקורי. במקביל יורדת רמת המלטונין בגוף, וכתוצאה מכך, ככל הנראה, מערכת החיסון נחלשת.

מלטונין ומצבי דחק גופני ונפשי (Stress)

אחד הגורמים לירידה בתפקוד מערכת החיסון הוא מה שמכונה "Stress".

במצבי מצוקה ולחץ אנו פגיעים יותר למחלות. המלטונין מנטרל את ההשפעה המדכאת את מערכת החיסון, וזו אולי הסיבה שאנשים צעירים מיטיבים להתמודד עם מצבי לחץ בעבודה ובחיים. חידוש מלאי המלטונין מגביר את היכולת להתמודד עם מצבים מאתגרים.

מחקר שנערך ב־1995 הדגים כיצד מלטונין מגביר את יעילות מערכת החיסון במצבי לחץ ומצוקה קיצוניים.

הנבדקים היו חולי סרטן בטיפול שגרתי. מלבד עצם המחלה הגורמת למצוקה וללחץ, קיים גם לחץ פסיכולוגי הנובע מהתמודדות עם השפעות הלוואי של הטיפולים הכימותרפיים וההקרנות. לאחר טיפול של חודש במינון של 10 מיליגרם ליום, נצפה חיזוק במערכת החיסון של החולים.

מלטונין וסרטן

למלטונין השפעה אנטי־סרטנית ואנטי־חמצונית, והוא משמש נוגד חמצון עוצמתי. התוצאות הטובות ביותר במחקרים הושגו אצל חולות סרטן השד. נראה כי אצל נשים שחלו בסרטן השד הייתה רמת מלטונין נמוכה מהרגיל, ועלייה ברמת המלטונין סייעה להן להתמודד עם המחלה. תוצאות דומות התקבלו גם אצל גברים שלקו בסרטן הערמונית. מובן שאין די במלטונין בלבד כדי להתגבר על מחלות אלה, אלא שיש להוסיפו לטיפולים השגרתיים.

מלטונין ותפקוד מיני

כמות הורמוני המין יורדת ביחס ישר לירידת כמות המלטונין.
תוספת מלטונין לעכברים מבוגרים הביאה לשינוי משמעותי בהתנהגותם המינית. לא זו בלבד שהם התעניינו יותר במין, אלא שמערכות המין שלהם הראו התחדשות כשל עכברים צעירים.

מלטונין ורדיקליים חופשיים

המלטונין הוא ככל הנראה נוגד החמצון היחיד שמסוגל לחדור לכל תא בגוף, והוא היעיל ביותר מבין כל נוגדי החמצון הטבעיים. רוב נוגדי החמצון פועלים על החלק השומני של התא או על החלק המימי שלו, בעוד שהמלטונין פועל על שניהם.

מלטונין – גלולת השינה של הטבע

מחקרים מראים שעליה ברמת המלטונין בגוף מסייעת לו במצבים של נדודי שינה. ייצור המלטונין מתרחש בעיקר בלילה ומגורה על ידי החשכה, ואור בהיר מאט את הפרשתו.
ייצור המלטונין קשור באופן הדוק לאיכות השינה. רמת המלטונין בגוף נמוכה ביום פי 5 עד 10 מרמת המלטונין בלילה. מכיוון שרמת המלטונין בגוף יורדת עם הגיל, נדודי שינה שכיחים בגיל מבוגר. תוספת מלטונין בגיל זה מקלה במצבים אלה.

גילויים חדשים על מלטונין

חוקרים משערים כי כמות המלטונין במעיים גבוהה מזו שמיוצרת בבלוטת האצטרובל, והוא משמש ככל הנראה להגנת המעיים.
גם ברשתית העין מצוי מלטונין, ולכן נחשב כמונע קטראקט. כמו כן, מחקרים הראו כי מלטונין עשוי לסייע במניעת מחלות שונות, כמו אלצהיימר, סכיזופרניה ואפילפסיה.

מלטונין וג'ט לג (יעפת)

כל מי שטס אי פעם בטיסה ארוכה חווה מן הסתם את התופעה המכונה ג'ט לג. הג'ט לג עלול להתבטא בעייפות, הפרעות בשינה, הפרעות בריכוז, תחושה של חוסר התמצאות, תסמינים של שפעת וכולי. תופעות הלוואי האלה הן תוצאה של שיבוש השעון הביולוגי בגוף, דבר המתבטא בשינויים בלחץ הדם, ברמת הסוכר, ברמת האנרגיה ובמצבי רוח.

מחקרים על בני אדם הוכיחו כי מלטונין יעיל ביותר בהתמודדות עם תופעות טבע, מאחר והוא מווסת מחדש את השעון הביולוגי. מחקר אחד הראה כי נוסעים שנטלו מלטונין ביום הטיסה ושלושה ימים אחריה סבלו פחות מתופעות ג'ט לג מאלה שלא נטלו אותו. אנשים בעלי הפרעות גופניות או נפשיות חייבים להתייעץ עם רופא לפני נטילת מלטונין! בכל מקרה, מלטונין ניתן רק על ידי מרשם רפואי.

מלטונין עלול לגרום לתופעת לוואי הפוכה, המתבטאת בהפרעה לשינה ובאי־שקט בלילה. מתברר כי אנשים שנטלו מלטונין טבעי וסבלו מתופעות לוואי אלה לא פיתחו אותן כאשר נטלו את ההורמון הצמחי. כלומר, הכל עניין של רגישות אינדיבידואלית. לעיתים די בהפחתת המינון כדי לקבל השפעה טובה בלי תופעות לוואי (אם כי התברר שהחומרים הנמכרים בארץ כ"צמחיים" אינם צמחיים אלא חסרי כל השפעה, מלבד, אולי, פסיכולוגית).
אפשר לתת מלטונין בשלושה מינונים שונים: במינון קטן – כנוגד חמצון ומגרה הפרשת הורמון הגדילה, במינון בינוני – להפרעות בשינה וג'ט לג, במינון גבוה – כטיפול בסוגים שונים של סרטן.

נשים בהריון או מניקות צריכות להימנע מנטילת מלטונין.

אנשים שנוטלים סטרואידים או סובלים מסרטן הקשור למערכת החיסון (לימפומה ולוקמיה) צריכים להימנע משימוש במלטונין – אלא בהמלצת הרופא המטפל.

נשים מבוגרות שמטופלות באסטרוגן יכולות ליטול מלטונין ללא חשש.

אנשים בעלי היסטוריה משפחתית של סרטן או מחלות לב יכולים להתחיל את השימוש במלטונין כבר בגיל 40-38 – במינון קטן בלבד.

מלטונין יש ליטול לפני השינה, ואלה שעובדים בלילה ייטלו אותו לפני השינה ביום (ויישנו בחשכה מוחלטת).
המלטונין הוא חומר מרדים, ולכן אסור ליטול אותו לפני נהיגה או כל מצב אחר שבו יש לשמור על ערנות.

עדיף להשתמש במלטונין סינתטי ולא בזה שמופק מבעלי חיים, כדי למנוע סכנת זיהום.

רמת המלטונין יורדת בצורה חדה בסביבות גיל 45, וזהו אפוא הגיל שבו אפשר להתחיל לצרוך אותו למטרות האטת הזדקנות.

כל אדם הוא ייחודי מבחינה פיזיולוגית, ולכן צריך למצוא את המינון המתאים לו. אם לאחר נטילת מלטונין אדם חש עייפות בבוקר, עליו להקטין את המינון. מאחר שעדיין לא ידוע אם צריכת המלטונין מעכבת את ייצורו בגוף, לא כדאי ליטול אותו באופן קבוע ורציף.

תופעות הלוואי של המלטונין הן מועטות, אבל בהחלט קיימות! רובן נגרמות מצריכה מופרזת שלו, צריכתו במשך תקופות ארוכות, או לקיחתו באופן קבוע יחד עם תרופות אחרות.

מי שסובל מתופעות אלה, יכול להשתמש בטבליות מציצה, שכן כך המלטונין מגיע ישר למחזור הדם. רצוי לקחת את המלטונין על קיבה ריקה, בין חצי שעה לשעתיים לפני השינה. את טבליות המציצה יש לקחת 20 דקות לפני השינה, בשל פעולתן המהירה.

לאחרונה נטען כי המלטונין עלול להעלות את לחץ הדם ולהשפיע לרעה על חילוף הסוכרים בדם. לכן, כדאי לבדוק לחץ דם ורמות סוכר.

הפסקת הטיפול במלטונין אינה כרוכה בתופעות לוואי, אבל גורמת לעיתים להפרעות בשינה. לכן, הרוצה להפסיק יעשה זאת בהדרגה.

אנשים שגילם מתחת ל־40 מייצרים מלטונין באופן טבעי, וצריכים להימנע מנטילתו אלא לשימוש קצר־טווח.

מלטונין ארוך טווח פותח בארץ כתרופה הנקראת 'צירקדין' (Circadin) ומחייבת מרשם רפואי. היא ניתנת מעל גיל 60-55 ואושרה לשימוש בשנת 2008.

מלטונין עוזר לחלק מהסובלים מריפלוקס קיבתי־ושטי (Gerd).

מעט על סרוטונין ומלטונין

סרוטונין – אותו חומר שמעלה מצב רוח, משרה שינה ושלווה, הוא מתווך עצמי (נוירוטרנסמיטור) – סוג של הורמון המוכר לכולם כיום בגלל תרופות הנרשמות לחרדה ולדיכאון (כמו SSRI). ההורמון מיוצר מחומצות אמינו (חלבון), טריפטופן עם חומצה פולית, וויטמין B12.

טריפטופן נמצא בחלבון – הוא אחת מחומצות האמינו המרכיבות חלבונים. ויטמין B12 וחומצה פולית ניתן גם לקבל בתזונה חלבונית של בשר, עוף, כבד, דגים, מוצרי חלב, ביצים – וגם משמרים, אפונה שחורה, תרד, פטריות
שיטאקי ואצות מכילים כמויות קטנות של ויטמין B12.

סרוטונין הוא שייצור מלטונין, המשרה שינה בריאה וטובה, שזו, מצידה, אחראית גם למצב הרוח.

הורמון המלטונין למעשה מיוצר בסרוטונין, ובחסר בסרוטונין יווצר גם חסר במלטונין! אם הגוף מייצר מספיק סרוטונין, הוא מסוגל לייצר גם מלטונין.

מצב של חשיכה תורם להפיכת סרוטונין למלטונין. לכן, הנה לפניכם כמה טיפים נוספים לייצור טבעי של מלטונין ושינה טובה: