הרבה זמן חיו בני האדם עם התחושה שהרגשות וההתנהגויות הם עניין של בחירה ותודעה, אך מעטים הבינו באמת עד כמה כוחות כימיים קטנים, הנקראים הורמונים, שולטים באורחות חיינו, במחשבותינו ובמערכות היחסים שלנו. בהרצאתו בנושא גוף ונפש, פרופ’ רפי קרסו הסביר כיצד ההורמונים, שליחים כימיים שנעים בתוך גופנו, אינם רק משתתפים פאסיביים – אלא מנהלים משימה מורכבת של חיבור בין המוח, מערכת העצבים והמערכות השונות בגוף, ומשפיעים עמוקות על האופן שבו אנו חווים את העולם, מתנהגים ויוצרים קשרים חברתיים.
פרופ’ קרסו ציין כי אחד התחומים המרכזיים שבו נחשף הקשר העמוק בין הגוף לנפש הוא תחום הפסיכונוירואנדוקרינולוגיה – חקר האינטראקציה בין המוח, מערכת העצבים והמערכת ההורמונלית. הוא הדגיש כי ההורמונים אינם רק מוליכים ביוכימיים, אלא משפיעים ישירות על ההתנהגות, על מצבי הרוח ואפילו על האינטימיות והקשרים האנושיים.
עוד הסביר כי הורמוני סטרס כמו אדרנלין וקורטיזול מופעלים במצבי לחץ, וכאשר משתחררים לגוף הם יוצרים מעגל קסמים: ההורמונים מחזקים את המוכנות הגופנית למאבק או לבריחה, אך אם הלחץ נמשך לאורך זמן, רמות הקורטיזול הגבוהות פוגעות במצב הרוח, במערכת החיסונית ובתפקודים אחרים. פרופ’ קרסו תיאר מקרים שבהם מתן אדרנלין חיצוני, אפילו לשם טיפול רפואי כמו באסתמה, השפיע באופן מיידי על התנהגות המטופל – לעיתים לדריכות מוגברת או עצבנות.
בהרצאה הובהר כי אוקסיטוצין, המכונה "הורמון הבונדינג", הוא מפתח ליצירת קשרים רגשיים אמיצים. הוא מופרש בזמן חיבוקים, ליטופים, ואפילו במצבים של אמון ותחושת ביטחון. פרופ’ קרסו ציין כי "אוקסיטוצין הוא הבסיס לכך שאנו מרגישים מחוברים – בין אם לילד, לבן זוג, לחבר או אפילו לחיית מחמד". הזרמת אוקסיטוצין יכלה להביא להרגעה נפשית ולחיזוק מערכת החיסון, ובכך להשפיע על הבריאות הכללית.
הורמוני המין – מניעים ותפקודים שונים בין גברים לנשים
פרופ’ קרסו דיבר גם על הורמוני המין – אסטרוגן וטסטוסטרון – והשפעתם המרשימה על התנהגות האדם. "ההבדלים בין המינים נובעים לא רק מתרבות, אלא גם מהביולוגיה העמוקה של המוח," אמר. הוא הדגים זאת דרך המחקר שמראה כי נשים מדברות בממוצע כשלוש פעמים יותר מילים ביום מגברים, והסביר כיצד זה בא לידי ביטוי באינטראקציות יומיומיות. לדוגמה, הוא סיפר על סיטואציה נפוצה: אישה שחוזרת הביתה אחרי יום מורכב, מצפה לאמפתיה ולחיבוק, בעוד שהבעל מגיב עם הצעות לפתרון בעיות, דבר שממחיש את השוני בתפיסת התקשורת בין המינים, שמקורו בפעילות המוחית השונה שהורמוני המין משפיעים עליה.
עוד הסביר פרופ’ קרסו כיצד רמות ההורמונים משפיעות גם על תהליך ההתאהבות בגיל ההתבגרות, כאשר הורמונים כמו טסטוסטרון מציפים את התנהגות הנער ומתווים את חוויית "האהבה הראשונה" – שהיא לא בהכרח אהבה בוגרת, אלא הצפה הורמונלית של רגשות ותשוקות. גם בבגרות ההורמונים ממשיכים להשפיע באופן דינמי: הוא ציין מקרה של גבר שחי מערכת יחסים יציבה אך כאשר יצא לשירות מילואים, רמות הטסטוסטרון שלו זינקו תוך זמן קצר, מה שיצר תחושת התאהבות מחודשת אצל אשתו עם שובו.
לסיכום, פרופ’ קרסו הדגיש כי ההבנה של ההורמונים והקשרים הביוכימיים בינם לבין המוח והמערכת העצבית היא המפתח להבנת ההבדלים בהתנהגות, הרגש והבריאות האנושית. "הכימיקלים האלו הם לא רק שליחים, הם ממש המנהלים הסודיים של חיינו," סיכם.
