מנגנון חורק
משהו מקולקל במנגנון חופש-הדיבור של נבחרינו!
האם חברי-הכנסת הם נציגי-העם או נישאים מעם? האם ייתכן כי חסינותם של נבחרינו אינה משמשת כהגנה על חופש הפעילות הפרלמנטרית אלא כמקלט בפני דין וחשבון אישי, ובמקום להבטיח את חופש פעילותם הפרלמנטרית היא מאפשרת להם דרכי-התנהגות נלוזות וביטויי השמצות ועמדות ללא חשש מהעמדה לדין?
לתחושתי, חלק מחברי-הכנסת משתמשים בחסינותם, שהיא אבן-היסוד של הדמוקרטיה, ככלי ציני. לתחושתי יש חוק אחד שמגן או לא מגן עלי, ויש חוק שמגן על נבחרים בכנסת.
גבולות החסינות הפרלמנטרית עמומים. חברי-כנסת מסוימים הופכים אותה לכלי המשמש להפצת שקרים והתנהגויות בזויות בשם חופש הביטוי שלהם בתוקף תפקידם הציבורי. נתקלנו לאחרונה במקרים רבים בהם נבחרינו מפיצים תיאוריות קונספירציה ללא הוכחות, משמיצים יריבים פוליטיים, עוסקים אפילו בלשון-הרע מבלי לשלם מחיר משפטי ואפילו מסרבים להופיע במשטרה לחקירה כמתבקש. בעוד אתם או אני היינו נדרשים להתגונן בפני המשטרה או בית-המשפט על דברינו, אולי אף לפני משפט פלילי, חברי-כנסת מסוימים "מתכסים" בתפקידם הפרלמנטרי וזוכים להגנה רחבה, עובדה היוצרת תחושת אפלייה קשה, לפחות אצלי, ומערערת את האמון שיש לי במוסדות השלטון. למרות שלכאורה, חבר-כנסת אינו חסין באופן מוחלט מחקירה, הרי שבפועל הוא מסרב לשתף פעולה, מסרב להופיע לחקירה חוקית, תוך טענה שמעשיו נעשו במסגרת תפקידו כאיש-ציבור או כמפקח מטעם הציבור.
חסינותם של חברי-הכנסת הרי נועדה לשרת אותי כציבור, ולא כדי להגן על מי שפגע בי או בשכמותי. אם יוציאו את דיבתי רעה, או יפיצו עלי שקרים, אאלץ להמתין זמן רב עד אשר תיבדק שאלת חסינותם של אלה שפגעו בי. אמנם ועדת-הכנסת היא הקובעת אם אכן נאמרו הדברים או נעשו המעשים במסגרת התפקיד הציבורי, אבל בפועל הציבור לא תמיד מבין בדקויות המשפטיות, והקונספירציות, מכונות-הרעל והשקרים מופצים "תחת חסינות". שימוש ציני וקלוקל בזכות שהוקנתה להם כדי להגן על הדמוקרטיה. כאשר ח"כ זה או אחר מתחמק מחקירת-המשטרה או מעכב חקירה כזו בטענה פוליטית, אין גוף עצמאי שיכול לקבוע במהירות וללא דיחוי אם מדובר בהתנהגות לגיטימית-ציבורית, או בהפרת אמונים מול הציבור.
האם לא ראוי להקים ועדת-חוץ פרלמנטרית בעלת סמכויות שיפוטיות שתכריע מתי פעולה של ח"כ נחשבת כחלק אינהרנטי מתפקידו ומתי מדובר בניצול בוטה וציני של ההגנה שיש לו כח"כ? ועדה כזו שתכלול משפטנים, אנשי אקדמיה ואנשי-ציבור, תשמש שומר-סף אמיתי ותבדיל בין חופש הפעולה של נבחר-ציבור לבין שמירה על שלטון החוק ובכך תמנע דרך "חוקית" לזלזל בחוק.
רפורמה כזו נדרשת על-מנת שנציגינו יפעלו כחוק, כפי שאני מצפה מהם, ולא יעמדו מעליו. חסינות אינה קסם המוחק עוולות. היא מנגנון שנועד לשרת אותי, אתכם ואת הדמוקרטיה ולא את מי שמסתתר מאחוריה ומנצל אותה לרעה.
