עוד בצעירותי, בנסיעותיי לארה"ב, למדתי שעם שוטרים לא מתווכחים, בוודאי שלא מתעמתים, לא מתחצפים, ורק עונים "כן, אופיסר". כנ"ל במשטרת הגבולות או בכלל בכל פניה או תשובה ללובש-מדים.
אלימותם של חלק משוטרי ארה"ב ידועה ומתועדת, אבל אצלנו לא כך היה הדבר. לא היה – עד לאחרונה. כעת האווירה השוררת במשטרה שלנו מציפה על פני השטח מיני יצרים סדיסטיים החבויים באי-אילו מן השוטרים ונותנת להם דרור לפרוק את כל הזוהמה המצטברת בקרבם על המפגינים. מכות, התזות, משיכות בשיער, גרירות, התנהגויות שאין להן מקום בחברה דמוקרטית. טוב הדבר שהכל מתועד על-ידי אזרחים, ואני שואל – מדוע מח"ש אינה מחייבת כל שוטר לשאת מצלמת-גוף, ואם אין לו מצלמת-גוף ויש נגדו תלונה על התנהגות בלתי-הולמת – הוא אשם עד שיוכח אחרת.
צפיתי בטלוויזיה וראיתי מעצר אישה בירושלים: ארבעה שוטרים מצמידים אותה לכביש, האחד דורך עליה עם הברך – סטייל מקרה ג'ורג' פלויד – ואחד או אחת מושכים בכוח רב בשערותיה לקול זעקות הכאב של האישה. למשוך בשערות בכוח רב זה לא חלק ממעצר. זה כבר חוצה-גבול. זה עינוי והתעללות. אני רואה שוב ושוב שוטרים שדוחפים בכוח מפגינים כאשר אלה בכלל עם הגב אליהם ומתרחקים מהם. מסתבר שכדי "לחטוף" מן המשטרה לא צריך בהכרח להפגין התנגדות או להיות אלים. ברור לי שאצל השוטרים שוצף באותם רגעים האדרנלין בעורקים, אבל הרי ניתן לעצור אנשים בדרכים עדינות יותר ואין סיבה להגיע למצב שיתעורר הצורך לפנות אנשים לחדרי-מיון או לגרור אנשים למעצר למשך שעות ארוכות. התנהלות המשטרה משליטה טרור נגד האזרחים.
שמעתי ריאיון בתכנית של בן כספית ואריה אלדד ברדיו 103fm עם פרופ' אורן. אורולוג בן 77, מנהל מחלקה בדימוס, בעל צל"ש רמטכ"ל במלחמת ששת הימים. הוא תיאר בפירוט כיצד הלך בהפגנה מאחורי ביתו של ראש-הממשלה והמפגינים נדחקו שוב ושוב לאחור. הוא לא צעק ולא התלהם. ברעש שסבב אותו לא שמע את ההכרזה שההפגנה אינה חוקית. שוב חזרו השוטרים ודחפו את המפגינים, פרופ' אורן עמד עם גבו לשוטרים הצעירים ואז הוטח בחוזקה על הקרקע. רצועת-השעון שלו נקרעה, משקפיו הועפו מעל פניו, ואז, בעודו שוכב על גבו ללא התנגדות כשהשוטרים מעליו, ניגש אליו קצין-משטרה תפס בפיטמה השמאלית שלו "והרביץ לה לחיצה חזקה וסיבוב". כל זאת בעודו מנוטרל ומוקף כוח משטרתי.
זו התעללות משולבת בהטרדה מינית. לידיעת אלה מהקוראים שאינם נמצאים בסודות הרפואה – כאשר חולה שרוי בחוסר-הכרה, והרופאים רוצים להעריך את עומק התרדמת בה הוא מצוי, נוקטים בדיוק באותה שיטה בה נקט הקצין על-מנת לראות אם יש תגובת-כאב או אם אין. במקרה שלפנינו, בנוסף להטרדה המינית זו פעולה מכאיבה מאוד-מאוד. התנהגותו של הקצין מחפירה, בלתי-הולמת ומבישה. התעללות לשמה. בנוסף, הוא מצא לנכון גם לעצור את פרופ' אורן, שכמובן שוחרר לאחר מספר שעות ללא כל האשמה.
אני קורא למח"ש לבדוק לעומקה את התלונה שהוגשה על התקיפה המינית וההתעללות של קצין-המשטרה.
יש להיות הוגן ולהגיד שלא כל השוטרים נוקטים בפעולות אלימות, וכן, גם שלא כל המפגינים עדינים בהתנהלותם מול כוחות המשטרה. אותי כילד לימדו שאם אני הולך לאיבוד, או קורה לי משהו, עליי לחפש את השוטר הראשון שאני רואה ולגשת אליו על מנת לקבל עזרה. כך גם חונכו ילדיי, ואני עדיין מאמין שכך צריך לנהוג. אין ספק שלא כל השוטרים סדיסטים. אין ספק שרובם נוהגים באורח הולם, בהבנה, אולי אפילו בהזדהות עם המפגינים והעצורים. אבל, יש לעשות הכול כדי לנפות מתוך המשטרה את אותו קומץ שמוציא לכלל השוטרים שם רע כל-כך.
