הרגיז אותי השבוע - הטור השבועי של פרופסור רפי קרסו במעריב

קריה נאמנה- האמנם?

פורסם במעריב 'סופהשבוע' בתאריך 08.08.2025

אני מניח שאני לא היחיד, ומעטים האנשים שהצליחו להירדם לאחר צפייה בסרטונים ששחרר החמאס על מצבם של אביתר דוד ורום ברסלבסקי. שניהם עוברים הרעבה שיטתית, שזה למעשה רצח איטי, גרוע לאין ערוך מרצח מהיר בו הכל מסתיים באחת. כאן מדובר בעינויים של הרעבה והתעללות שנמשכים כמעט שנתיים. לא ברור כמה זמן תימשך עוד ההתעללות הזו, ולא ברור כמה זמן יחזיקו החטופים מעמד, אך ברור שלא הרבה. עם תזונה של רבע פיתה או מעט קטניות כמו שעועית ועדשים ביום, לא ניתן לשרוד. הוסיפו על זה את המצב הנפשי הירוד, ואת העובדה ששוביהם מבשלים ואוכלים מכל טוב, מהסיוע שאנחנו מספקים להם, ולא ניתן לשמור על שפיות וחוסן נפשי. שני הבחורים האלה הם רק דוגמה, ואני מתאר לעצמי שזאת זוכים גם שאר חטופינו, שאתה ניתן לדעת כמה מהם שרדו את התנאים הנוכחיים.

צריכה של כפות ספורות של שעועית ורבע פיתה יכולה לספק בקושי 5% מהקלוריות שבחור כמו איתמר זקוק להן, ובעיקר ניכר החסר של ויטמינים, מינרלים וחומרים מזינים אחרים. המילה "ויטמין" גזורה מהמילה הלטינית "ויטה" שפירושה חיים, וללא ויטמינים אין חיים. הגוף אינו יכול לייצר אותם בכוחות עצמו ואנו זקוקים למקורות חיצוניים כמו בשר, ביצים, דגים, ירקות ופירות. החסר שהם חווים בברזל, למשל, מביא לחולשה, קוצר נשימה, ובעיות במערכת העצבים, במוח, בעצבים ההיקפיים ובכל הרקמות הפנימיות. ללא כמות מספקת של חלבון ישנה הידלדלות של השרירים, כולל שריר הלב ושרירי הנשימה, ללא אור שמש במעמקי המחילות נוצר חסר בוויטמין D, ולא אמשיך לפרט את כל הנזקים הזמניים והקבועים עקב הרעבה ממושכת וחוסר בוויטמינים ומינרלים, בשילוב עם ההתעללות הנפשית שגורמת לדיכוי של המערכת החיסונית, ונזקים קשים ובלתי הפיכים למערכות ואיברים רבים.

לי אישית לא אכפת שנצהיר שנוצחנו על ידי החמאס ונפסיק לאלתר את המלחמה, אבל כיהודי וכבן אנוש, לא אוכל להרשות לעצמי לא לגאול את החטופים. הפילוג הקיצוני בעם לא יעמוד למתנגדי השחרור ביום פקודה. חיילי צה"ל יחשבו פעמיים אם להילחם, בידיעה שאם חס וחלילה יפלו בשבי – הממשלה לא תעשה דבר כדי להשיבם הביתה. יש להגיע לעסקה, לתת לחמאס הכול, כל מה שהם מבקשים, ולקבל את כל חטופינו עכשיו ומיד. אחרת התקרנפנו, ולא נוכל להביט על עצמנו במראה. באנו בטענות לאומות העולם שלא באו לעזרתנו בשואה. מה נגיד היום כאשר אנחנו לא באים לעזרת ילדינו ואחינו?!

קיבלנו אזהרה בדברי הנביא ישעיהו בן אמוץ, אמנם בהקשר קצת אחר, "איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים." (ישעיהו א', כ"א). כמה אני מתחבר למשפט הזה היום, כמה כואב וכמה חבל.

פורסם במעריב 'סופהשבוע' בתאריך 08.08.2025

שאלה אישית לפרופ' קרסו

ניתן לשלוח שאלה בעמוד זה. שאלות נבחרות ייענו על ידי פרופ' קרסו, והתשובה תתפרסם גם באתר זה.