מיום ליום אני תופס יותר את המשמעות של גיל בעולם המודרני של היום, והכוונה שלי בעיקר בהווה הדיגיטלי. אני, הרואה את עצמי כאדם בעל אינטליגנציה רגשית עם כישורי תקשורת סבירים, מגלה שהכישורים הללו ממש לא מספיקים כאשר מגיע הזמן לתקשר עם אוטומציה, עם מענה אוטומטי, עם מרכזיות טלפוניות שחוסכות במשאבי-אנוש ומתפקדות "ללא מגע אדם", כאלו שניתן לפגוש עכשיו במוסדות ממשלתיים או בנקים או בתי-חולים.
השבוע גיליתי שאינני היחיד שנתקל במצבים מעין אלה, ואנשים רבים בגילי ואף צעירים ממני בעשור, נתקלים באותה בעיה. ביקשתי שירות מפקיד בבנק ונאמר לי – "זה נורא פשוט, תעשה ככה וככה וככה". אני מנסה ככה וככה וככה ולא מצליח. פונה אליו בדחילו ורחימו ושואל – "תגיד לי, סבא שלך היה יודע לעשות ככה וככה?" והוא מחייך ואומר לי – "גם אבא שלי לא יודע". ואז הוא לוקח את הנייד שלי, עושה 'ככה וככה' והקסם פועל.
השבוע ניסיתי להשיג רופא-תורן באחת המחלקות בבית-חולים במרכז הארץ. חייגתי את המספר וקיבלתי מענה קולי בעברית. המענה הסביר לי שהמערכת עובדת לפי זיהוי קולי, ושאגיד איזו מחלקה או את מי אני צריך.
אמרתי בקול רם וברור – "פנימית י'." המערכת ענתה – "ביקשת אורתופדית א'. " צעקתי – "לא! לא אורתופדית!" המחשב חכך רגע בדעתו ושאל "את מי ביקשת?" חזרתי שוב בקול ברור – "פנימית י'." המחשב השיב – "ביקשת פנימית ג'." "לא!", צעקתי. "תן לי את המרכזייה!" השתררה שתיקה לכמה שניות וחזר המענה הקולי: "הגעת למערכת זיהוי קול".
לא אלאה אתכם בהמשך הסיפור. לאחר רבע שעה של ניסיונות חוזרים וכושלים, ויתרתי. קשה להגיד שאינני דובר עברית תקנית או ששפתי איננה ברורה. יעידו על כך עשרות שנים של שידורי תוכניות רדיו והרצאות לסטודנטים בהן מעולם לא קרה שהשומעים התקשו להבין את דברי. אם לי קרה מה שקרה עם המענה האוטומטי, מה סיכוייהם של אנשים שדוברים בשפה שונה או שהמבטא שלהם שונה?
לאלוהי המחשבים פתרונים.
האם לא ניתן להגיד באופן ברור, כפי שקיים בחלק מהמוסדות, לשירות זה הקש 1, לשרות זה הקש 2, ותמיד לתת גם אופציה לשיחה עם מענה אנושי? ומי לא נתקל במצב המתסכל כל-כך שבו, לאחר שעברתם ממספר זה למספר זה ולמספר אחר, וסוף-סוף אתם מקושרים למחלקה או לאדם אליהם רציתם להגיע – ואז הטלפון מן העבר השני מצלצל ומצלצל, ובסופו של דבר השיחה מתנתקת ואתם נשארים עם צליל "תפוס" באוזן?!
ומאחר ובאתי להשוויץ כאן בכישורים הדיגיטליים שלי – הנה מה שקרה לי השבוע כאשר החלטתי לעשות ביטוח נסיעות מקוון לחו"ל. נכנסתי לאתר של חברה מובילה, הקשתי את כל הפרטים המבוקשים, ומיד הופיעו על המסך כל הפרטים של אשתי שעשתה בעבר ביטוח באותה חברה. מחקתי והחלפתי את כל הפרטים, הקלדתי את מספר כרטיס האשראי וקיבלתי הודעה שהקבלה נמצאת אצלי בדוא"ל. אכן בדוא"ל שלי הייתה הודעה מהחברה, אותה ניתן היה לפתוח בעזרת הקלדת מספר תעודת-הזהות שלי. ניסיתי וניסיתי – לשווא. ההודעה לא נפתחה. אינני יודע מדוע – ניסיתי להקליד את מספר תעודת-הזהות של רעייתי, וראה זה פלא! קיבלתי קבלה על שמי עם תאריכי הנסיעה שלי, הכל טוב ויפה.
הפוליסה, מצד שני, התבלבלה לגמרי ולא ידעה לאן להגיע. ניסיון לתקשר בצ'ט עם נציג בחברה זה סיפור ארוך לטור אחר.
אכן, חסר מגע-יד אנושי בעולם הדיגיטלי, לפחות עד שדור המדבר יפנה את מקומו לחלוטין.
