סובלים מרגליים נפוחות בסוף היום? רואים נימים קטנים או ורידים בולטים ומנסים להסתיר אותם? אתם לא לבד. מחלות ורידיות הן מהבעיות הרפואיות הנפוצות ביותר בעולם המערבי, אך החדשות הטובות הן שהיום כבר לא חייבים לסבול מכאבים או להתמודד עם ניתוחים מורכבים. עם התקדמות הטכנולוגיה, הרפואה מציעה כיום פתרונות אבחון מהירים וטיפולים זעיר-פולשניים יעילים שנועדו להחזיר למטופלים את איכות החיים. כדי להבין לעומק את הנושא, שוחח פרופ' קרסו עם ד"ר אחיהוד בנדט, מנהל האגף לדימות רפואי והיחידה לרדיולוגיה פולשנית בבית החולים לניאדו, ומנהל רפואי של "אנגיוסנטר" ברמת החייל.
מדוע חשוב כל כך לדבר על ורידים ולא רק על עורקים?
כשאנחנו חושבים על בעיות בכלי דם, הנטייה הטבעית היא לחשוב על הלב או על העורקים, אך למערכת הוורידית יש תפקיד קריטי, ותקלות בה גובות מחיר כבד. ד"ר בנדט מסביר: "רוב האנשים בעולם המערבי יודעים שעיקר הבעיות של כלי דם מקורן בעורקים, אבל לעומת זאת הבעיות בוורידים הן לא פחות שכיחות ולא פחות חשובות, ובטח ובטח משפיעות על איכות החיים בצורה משמעותית על הרבה מאוד מטופלים בעולם".
בשונה מהעורקים הנהנים מפעולת השאיבה של הלב, הוורידים צריכים להעלות את הדם חזרה נגד כוח המשיכה: "הוורידים בעצם זו מערכת שאין לה את התמיכה של הלב שמפמפם את הדם בתוך העורקים… ולכן הם מורכבים ככה, הם בנויים ככה שיש שסתומים חד כיווניים שכשהדם צריך לצאת מהאיבר יש שסתום שנפתח כלפי החוץ. וכשהדם מנסה לחזור, הוא מונע את החזרה של הדם לאיבר". הבעיה מתחילה כשהמנגנון הזה כושל: "כשיש בעיה בוורידים או בשסתומים, משמע או שהוורידים מתרחבים או שהשסתומים לא מתפקדים, נשאר יותר דם באיברים ואז נוצרים סיבוכים".
מהם הסיבוכים ומי נמצא בסיכון? הסיבוכים מתחילים לרוב בסימפטומים מציקים ומחמירים עם הזמן. ד"ר בנדט מפרט: "מתחילה להופיע נפיחות של הרגליים, של הקרסוליים. יכול להיות תחושות של גרד, של מלאות ובמצבי קיצון גם יכול להיות אפילו כיבים. יכולות להיות בעיות מאוד משמעותיות ופגיעה באיכות החיים".
גורמי הסיכון למחלות ורידיות כוללים רקע גנטי, נטייה משפחתית, אורח חיים וגם מגדר. "עלייה במשקל, משקל עודף, חוסר פעילות גופנית, עיסוק של אנשים שעומדים הרבה שעות או יושבים הרבה שעות. נשים ובעיקר נשים עם ריבוי הריונות נמצאות בסיכון מוגבר", מציין ד"ר בנדט ומוסיף שישנה גם משמעות תורשתית ברורה.
איך נבדיל בין כאב שמקורו בוורידים לכאב אחר? חשוב לדעת לזהות את אופי הכאב כדי לפנות לאבחון הנכון. לדברי ד"ר בנדט, ההבדל בין כאב עורקי לוורידי הוא מובהק: "הכאבים מעורקים הם בעיקר תוך כדי הליכה, תוך כדי פעילות גופנית. לעומת זאת, הכאבים ממקור ורידי זה כאבים שמופיעים לאורך היום ומחמירים עם היום. וגם הכאבים הם לא במהלך פעילות, אלא הם מופיעים עד שאתה בעצם נח ובעצם מרים את הרגליים ואז הכאבים חולפים". מלבד כאבים ברגליים, אצל נשים הבעיה עלולה להתבטא גם ככאבים באגן.
אבחון וטיפול: עידן חדש ברפואת כלי הדם
בעבר, טיפול בוורידים בולטים דרש ניתוח מורכב. היום המצב שונה לחלוטין. "לשמחתנו האבחון היום הוא מאוד מאוד פשוט. כל מה שצריך זה לבקש מרופא המשפחה או ממומחה כלי דם בדיקת אולטרסאונד דופלר שמכוונת לוורידים", מסביר ד"ר בנדט.
בכל הנוגע לטיפול, הפעולות הפכו לזעיר-פולשניות ומבוצעות פעמים רבות ללא הרדמה כללית:
חימום ולייזר: "הטכנולוגיה השכיחה זו טכנולוגיה של חימום הווריד על ידי גלי רדיו או על ידי לייזר".
דבק ביולוגי: "טכנולוגיה מתקדמת יותר היום שהיא גם יותר ידידותית גם לרופא וגם למטופל זו טכנולוגיה על ידי הזרקה וסגירה של הווריד על ידי דבק ביולוגי שמורידה מאוד את הכאב ומקצרת את תקופת ההחלמה אחרי הפעולה". פעולות אלו הורסות את הווריד הפגום ומאפשרות לגוף להזרים את הדם דרך ורידים תקינים.
סטנטים ורידיים וצנתור אגן: למצבים מורכבים יותר, כמו היצרות בוורידים מרכזיים, קיימים כיום סטנטים (תומכנים) ורידיים ייעודיים. בנוסף, לנשים הסובלות מדליות וורידים לא תקינים באגן הגורמים לכאב כרוני (לרוב לאחר הריונות), קיים פתרון חדשני: "היום אנחנו יכולים בצנתור שזה מבוצע על ידי רדיולוגים פולשניים, לסגור את הוורידים מבפנים ובכך לשפר מאוד את איכות החיים של המטופלות".
המסר החשוב ביותר הוא לא להזניח. "אם יש בעיות שקשורות או עלולות להיות קשורות, חשוב לעשות את בדיקות האבחון שאמרנו שהן פשוטות, ולהגיע למומחים, רדיולוגים פולשניים, רופאי כלי דם, ולשאול ולברר ולטפל. אם מזניחים, המצב עלול להידרדר, להגיע לכיבים ולבעיות שהרבה יותר קשה לטפל בהן".
ניתן לשלוח שאלה בעמוד זה. שאלות נבחרות ייענו על ידי פרופ' קרסו, והתשובה תתפרסם גם באתר זה.
