האם התקרנפנו? האם אנחנו מתחילים לדמות יותר ויותר לאויבינו?שאלה שמטרידה אותי היום, יום תשעה באב, יום בו נכתב טור זה.
שתי הודעות בתקשורת טלטלו אותי השבוע. האחת על יהודי בן 60 שרצה לחסוך כמה שקלים על תיקון רכבו ונכנס, בניגוד להמלצות, לקלקיליה, נורה על-ידי המחבל טארק דאוד ונפצע קשה. אותו מחבל, אגב, שוחרר בעסקת החטופים בחודש נובמבר 2023.
ההודעה השניה קשה אף יותר, נשים ערביות-ישראליות מרהט שהיו בדרכן לשכם במכונית עם לוחית זיהוי ישראלית צהובה, טעו בדרך והגיעו בשגגה למאחז גבעת רונן בשומרון. הנשים, וביניהן ילדה קטנה, הותקפו באכזריות על-ידי תושבי המאחז. הם זרקו עליהן אבנים ובלוקים, שברו את חלונות הרכב, ריססו אותן בגז מדמיע, ואז הציתו את מכוניתן. הנשים נמלטו פצועות וחבולות ושוחררו לבסוף על ידי כוחות הצבא.
איך אפשר שלא להוקיע התנהגות כזו? איזה מודל לחיקוי עומד מול עיניהם של אותם תושבי המאחז בשומרון שרבים מביניהם ידועים בהתנהגותם האגרסיבית כלפי האוכלוסייה הערבית? איזה צעדים תנקוט המדינה מול פורעים אלה? האם תעניש אותם? תהרוס את בתיהם? תנטרל אותם?
מקומם ביותר היו דבריה של חברת-הכנסת הגברת לילך סון הר-מלך שהצדיקה את ההתנהגות הנפשעת הזו באומרה שיכול להיות שהנשים נכנסו למאחז למטרת ריגול ואיסוף מידע. אין גבול להיתממות. אם אכן זה היה החשד, מה יותר פשוט מאשר לעצור אותן באופן תרבותי ולהעבירן לידי השב"כ שיבדוק ויוודא?
כפי שכתבתי בראשית דבריי, טור זה נכתה ביום תשעה באב, יום האבל הלאומי של העם היהודי על חורבן בתי-המקדש, והאמונה אומרת שבית-המקדש חרב בשל שנאת-חינם.
כמה אנחנו טובים בשנאת-חינם… במיוחד בתקופה זו בחיי העם היהודי בארצו אנחנו חווים שנאת-חינם מכל עבר. משמאל ומימין, בין חילונים וחרדים, בין יהודים לערבים, ואם לא נתעשת, נאחד כוחות, נכבד איש את רעהו, נכבד כל יצור אנוש שנברא בצלם, נגיע, חס וחלילה, לחורבן בית שלישי.
אני רואה אתכם מגלגלים עיניים ומפטירים בשקט – "נו, באמת… שמישהו יגיד לקרסו להוריד את המשקפיים הוורודים ולהתעורר על עצמו. הוא חולם את חזון אחרית-הימים". האמינו לי שאינני תמים. בקרב עמי אני חי וער למה שמתרחש, אבל בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, וכמו עוף-החול, הפניקס, אנחנו קמים ויוצרים את עצמנו מחדש. אין לנו ברירה אלא להילחם באויבינו עד חורמה, אבל יש לימיננו קואליציה מאוחדת, חזקה ונחושה של ארצות המערב, ואם נשמור על אחדות, חוזק ונחישות גם בתוכנו, נצלח גם את המערכה הנוכחית, קשה ככל שתהיה.
