מרגש לראות את עם ישראל בשעתו הקשה, כי אכן – זו לגמרי גם שעתו היפה.
מתנדבים למאות, בכל מיני ארגונים, שוטפים את הארץ – עוזרים לאוכלוסייה, תומכים, מנקים אזורים שנפגעו, אוספים פריטי לבוש – באמת ארץ ישראל היפה, שיופייה תמיד בולט הרבה יותר בזמן מצוקה לאומית כמו מלחמה.
אבל יש גם קוצים ודרדרים בגינת הורדים.
חלקם פרטים, וחלקם ארגונים. חלקם ביוזמה אישית, וחלקם בתמיכה ארגונית. חלקם בשקט, וחלקם בקול תרועה רמה.
קחו, למשל, את העלאת המחירים ברשתות השיווק: על חלק מהם מדברים כולם, אבל בטווח של ימים ספורים, בשקט-בשקט ובאין רואה – עולים בזמן המלחמה מחירי מוצרים, חלקם בעשרות אגורות, וחלקם בשקלים.
אני מפנק את עצמי מדי בוקר במעדן מועשר בחלבון במחיר 7.20. יומיים-שלושה לאחר מכן ציינה המדבקה 7.50, ומיד לאחר מכן – 7.80.
כאמור – לאט-לאט ובאין רואה. מיכל אבקת מרק עוף, שעלתה 21.90 – מתהדרת עכשיו במדבקת-על במחיר נקוב: 23.90.
זו שעת הכושר של אותם גנבים שחודרים לבתים הרוסים שיושביהם היו חייבים לנטוש אותם לאחר פגיעת טיל – עושים שם כבשלהם וגונבים מכל הבא ליד.
שעתם של כל הסקרנים שמתקהלים באזורים שנפגעו, ולא שועים לתחנוני כוחות הביטחון ומכבי האש, שרק מנסים להציל חיים.
ומה אפשר לומר על דיירי הבניינים המשותפים ו”השריף” מטעמם, שטורקים את דלת המרחב המוגן בפניהם של אזרחים מבוהלים שמבקשים מחסה בעת אזעקה?
ואיך, לעזאזל, להתייחס לעוד שני מרגלים לטובת איראן שנתפסו לאחרונה? ממש גייס חמישי!
וסתם מעצבנים – הנודניקים שתדיר דואגים לעבור, כבדרך אגב ולכאורה במקרה, מאחורי שדרן טלוויזיה שמשדר מן השטח – עם הנייד ביד, חיוכים רחבים ונפנופי ידיים – בעבור רגע של תהילה מפוקפקת מול המצלמה…
מרגיז אותי שמדינה כל כך מועדת לפורענות כמו שלנו – אינה ערוכה ואינה מאורגנת לשעת חירום.
נכון שאנשי פיקוד העורף, כוחות המשטרה והרשויות המקומיות עובדים 24/7 על מנת לעזור לתושבים – אבל התארגנות מעבר לזה? אין.
ממש כמה דקות לאחר הפיגוע בו נפגעה מרפאתי, הקימו בסמוך שני אוהלים של כוחות הסיוע וניסו לעזור – אבל זה לא מספיק.
אין מספיק נציגי מס רכוש, והשמועה אומרת שחסרים כ-600 שמאים.
השמאים שהגיעו אליי ממס רכוש היו נחמדים, אדיבים וסבלניים – למרות שעשרות רבות של נפגעים מן הבניין בו שוכנת מרפאתי עטו עליהם ונדחפו זה לדברי זה.
אחרי יומיים של עבודה אינטנסיבית הם עדיין לא סיימו לעבור בין כל הקומות – וכמובן טרם אישרו את הצעות המחיר, וללא אישור זה – אין אתה יכול להתחיל בשיפוץ הנחוץ.
אז במדינה כמו שלנו, שאיום חיזבאללה רכב עלינו עשרות שנים – וכנ”ל האיום האיראני – ושאנחנו יושבים על השבר הסורי-אפריקאי, ורעידת אדמה גדולה צפויה לקרות, ללא ספק, בשנים הקרובות – לדברי המומחים – ותמרורי אזהרה מפני צונאמי נמצאים במרחק של שישים עד שמונים מטר מהחופים (לפחות במקום בו אני מתגורר) – אז יש לצפות להתארגנות מדויקת ומקיפה יותר בשעת חירום למאסות של פונים.
נכון – לא הכול רע. יש גם הרבה טוב, ואפילו טוב מאוד.
אבל – אלו שנפגעים – הדרך שלפניהם רצופת מהמורות, רבה וארוכה – ולא תמיד יש מושיע.