בין מדע הרפואה לאומנות הריפוי

במפגש מרתק במסגרת מגזין התרבות "אישי אישי" עם אודליה יהודיאן, שיתף פרופסור רפי קרסו תובנות על עשרות שנות פעילותו בצומת שבין הרפואה הממסדית, עולם התקשורת והיצירה האמנותית. בשיחה חשף קרסו את תפיסת עולמו האינטגרטיבית, המשלבת דיוק מדעי עם חמלה אנושית עמוקה.

כשנשאל על האחריות של רופא המהווה דמות ציבורית, הסביר פרופ' קרסו כי רפואה היא אמנם מדע, אך כזה שאינו מדויק לחלוטין. הוא הבחין בין שני מושגי יסוד: The science of medicine (מדע הרפואה) לעומת The art of healing (אומנות הריפוי).

"יכול להיות אדם שיודע את כל הרפואה… אבל אין לו את האינטואיציה, אין לו את המשהו שהוא מעבר שהופך רופא מרופא רגיל אולי לרופא יותר טוב או לרופא יותר רגיש. כי רפואה מטפלת בגוף ובנפש. וכל זמן שרופא לא יודע שגוף ונפש זו יחידה אחת, אני חושב שהוא מפספס את המהות שלו"

קרסו תיאר כיצד החולים "קולטים" את הרופא מעבר למילים – החל מהבעות פנים ועד ליכולת להעניק תקווה. בעוד שהבינה המלאכותית (AI) עשויה להצטיין באבחון סטטיסטי של סימפטומים, הוא הדגיש כי חסר לה המרכיב האמוציונלי הקריטי להחלמה.

חלוציות מול התנגדות: הדרך לרפואה המשולבת

פרופ' קרסו נזכר בימיו הראשונים כחלוץ בתחום הרפואה המשלימה בישראל. בשנת 1978, כשפתח את המרפאה המשולבת הראשונה באיכילוב, הוא נתקל בספקנות מצד הממסד. הוא סיפר כיצד מנהל בית החולים דאז דחק בו לזנוח את "השטויות הלא מדעיות" ולהתמקד בנוירולוגיה "טהורה".

דווקא התנגדות זו היא שדרבנה אותו להעמיק במחקר:

"זה אולי מה שנתן לי את הטריגר גם להמשיך ברפואה האלטרנטיבית, גם לחקור אותה, אבל במקביל לא לזנוח את החלק המדעי… ואולי בזכות זה גם התקדמתי במסלול האקדמי"

שיעור בענווה: "לא לעולם חוסן"

לאורך הקריירה שלו, קרסו הקפיד להנגיש ידע רפואי מורכב בגובה העיניים. הוא שיתף כי אחד השיעורים החשובים ביותר שלו הגיע דווקא מטיפול בפרופסור בכיר ורב-עוצמה שהפך למטופלו באחרית ימיו.

"לראות את אותו פרופסור ענק… במחלתו עם רגליים דקות ושואל אותי שאלות שהן שאלות של הדיוט. זה היה שיעור לחיים. זה היה שיעור ש'לא לעולם חוסן'. זה נגע לי בנפש ואמר לי: תראה, כולנו בני אדם"

הוא הוסיף כי ההבנה של המוגבלות האנושית והסופיות היא המפתח לחיים ללא חרדה, שכן "ברגע שאני מפחד מזה ונכנס לחרדה, אני מפסיק לחיות".

האמנות כבגד לנשמה

מעבר לחלוק הלבן, פרופ' קרסו הוא אמן רב-תחומי הפועל בפיסול, צילום וכתיבה. עבורו, היצירה היא המשך ישיר של עיסוקו בגוף האדם. הוא תיאר עבודות המשלבות דימות רפואי (CT ו-MRI) עם ציור, ופסלים העוסקים ברוחניות ובפתיחות מחשבתית.

כשנשאל מה מניע אותו להמשיך וליצור במגוון כה רחב של תחומים, סיכם בפשטות:

"אני אדם שמשנה ומשתנה כל הזמן ומשתעמם די מהר, אז אני חייב למצוא דברים חדשים שיגרו ויעניינו אותי, ואני מוצא כל הזמן"

האזינו לשיחה:

[mixcloud https://www.mixcloud.com/ODELEYYA/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%95-%D7%A2%D7%9C-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%95%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-106fm106/ width=100% height=120 hide_cover=1]