בעוד העולם עדיין מתאושש ממשבר הקורונה, הידיעות על וירוס ה"האנטה" הצליחו להקפיץ את מדדי החרדה הציבוריים. עם זאת, פרופ' רפי קרסו ביקש להבהיר כי בשונה מנגיפים נשימתיים המועברים בשיעול או עיטוש בין בני אדם בקלות, ההאנטה מתנהג אחרת לגמרי
בעקבות הדיווחים על התפרצות נגיף ההאנטה בסמוך לחופי אפריקה, רבים חוששים מחזרה לימי הקורונה. פרופ' רפי קרסו מרגיע את הרוחות, מסביר מדוע דרכי ההדבקה שונות לחלוטין ומזהיר מפני טעות נפוצה אחת בזמן הניקיון. המפתח להבנת הווירוס טמון במקור שלו – המכרסמים. "בדרך כלל הוא מועבר על ידי מכרסמים, מקור ההדבקה בדרך כלל בחשיפה להפרשות שלהם, לשתן, לצואה, לרוק או נשיכה. לרוב הוא לא עובר מאדם לאדם", מסביר פרופ' קרסו. הוא מוסיף כי קיים זן מסוים מאזור הרי האנדים שבו תועדה הדבקה בין-אישית, אך מדגיש: "ההידבקות בו לא באותה קלות כמו הידבקות בקורונה".
אחד הקשיים המשמעותיים באבחון המחלה הוא הזמן הממושך שחולף מרגע החשיפה ועד להופעת הסימפטומים הראשונים, מה שעלול ליצור "בור" בזיכרון האפידמיולוגי של המטופל. "הדגירה של הווירוס יכולה לקחת כמה שבועות. החל משבוע ולפעמים גם שמונה שבועות", מציין פרופ' קרסו. המחלה אמנם מתחילה בתסמינים דמויי שפעת כמו חום גבוה וצמרמורות, אך היא עלולה להידרדר במהירות לפגיעה ריאתית קשה או לכשל כלייתי מסוכן.
בהיעדר תרופה ספציפית או חיסון מאושר, הקו המנחה ברפואה המודרנית הוא מניעה והיגיינה. פרופ' קרסו מדגיש כלל זהב קריטי למי שנתקל בסביבה החשודה כנגועה במכרסמים: "מה שמפחיד בווירוס הזה הוא שאין לו טיפול ואין לו חיסון. המניעה היא המרכז – כשמנקים הפרשות, אסור להשתמש בשואב אבק או במפוחים, כי זה יכול לפזר את הווירוס באוויר ולהוביל לשאיפה שלו". הטיפול המוצע כיום בבתי החולים הוא טיפול תומך בלבד, שמטרתו לסייע למערכות הגוף להחזיק מעמד עד שהגוף יתגבר על הנגיף.
