זה גדול: כל מה שצריך לדעת על הורמון הגדילה

הורמון הגדילה (Human Growth Hormone – HGH) הוא הורמון שגופנו מייצר כשאנו צעירים, ככל שאנו מזדקנים הוא מייצר אותו פחות, כמעט עד היעלמות. הורמון הגדילה אחראי על צמיחתנו. עד גיל מסוים הוא גורם לנו לצמוח לגובה – עד גיל ההתבגרות באופן איטי יותר, בגיל ההתבגרות במהירות רבה יותר.

כל מחקר שנעשה לגבי שימוש בהורמון HGH סינתטי הוסיף עוד נתון לרשימת היתרונות של השימוש בו.

רשימת יתרונותיו כוללת שיפור בתחושה הכללית, תפוקת לב משופרת, הגמשת מערכת כלי הדם, שיפור תפקודה של מערכת החיסון, שיפור במערכת חילוף החומרים, הגברת יכולת עמידה במאמץ, עור צעיר ועבה יותר, עצמות חזקות, החלמה טובה של הרקמות לאחר ניתוח או פציעה, רמת אנרגיה גבוהה, שיפור בביצוע המיני, שיפור בפעולת הלב והכליות, התחדדות הראייה והזיכרון, גדילה מחדש דל איברים שנוטים להתכווץ עם הזמן (טחול, כבד, כליות והבלוטות), הורדת לחץ דם וכולסטרול, שיפור בתפקוד הריאות, שיפור סיבולת לב-ריאה, המסת שומנים ובניית שרירים, שיפור פעילות הכבד, מניעת סוכרת, הפחתה בקימוט העור ובצלוליטיס, צמיחה מהירה יותר של שיער וציפורניים, שיפור ביכולת השינה, ובקיצור – בריאות כללית טובה יותר.
הורמון הגדילה משפיע לטובה גם על תפקודי המוח – הוא מעלה את רמת האנרגיה השכלית, משפר את מצב הרוח מכיוון שהוא פועל נגד דיכאון, עצבנות ומתחים, משפר את יכולת הריכוז, את הביטחון העצמי ואת היכולת הקוגניטיבית (השכלית).

הורמון הגדילה מסייע להתגברות על בעיות מוח ועצבים: הוא מתקן ומחבר מחדש נתקים עצביים, משפר פעילות עצבית, מוטורית בחוט השדרה ומסייע לטיפול במחלת האלצהיימר, הוא משפר את התפקוד המיני ומונע אחוז מסוים של מקרי אין אונות (אימפוטנציה).

תפקידו העיקרי של הורמון הגדילה הוא לסייע לעצמות להתארך ולהתרחב כך שנגדל, נאריך את גפינו ונחזק את עצמותינו, הוא חיוני לחילוף החומרים של שומנים וסוכרים, וליצירה ובנייה של חומצות אמינו.

תפקיד נוסף של הורמון הגדילה הוא להעביר חומרי מזון לעצמות, לשרירים ולרקמות, וליצור ולבנות את הקולגן – רקמת החיבור שאחראית לגמישות העצמות והעור.

בצעירותנו, הורמון הגדילה, כמו הורמונים אחרים, מופרש בכמויות גדולות שמגיעות לשיאן באמצע שנות העשרים, ומכאן ואילך הכמות פוחתת והולכת, עד שבסביבות גיל 60 הגוף מקבל רק כ־20-15 אחוז מכמות ההורמון שהופרשה בעבר.

כפי שאמרנו, גוף האדם מייצר כמות קבועה של הורמון הגדילה בכל גיל. הכמות פוחתת עם השנים, אך ניתן להעלות באופן טבעי את כמויות ההפרשה הטבעית שלו על ידי חומרים המעוררים ומגרים את יצירתו באופן טבעי. חומרים אלה נקראים פרקורסורים – Precursors, והם חומרי הבניין שמהם הגוף מייצר את ההורמונים.

מדענים מצאו דרך לעודד את הגוף לשחרר לדם יותר לשחרר הורמון גדילה בגיל מבוגר: חומצת האמינו ארגינין מסוגלת לגרות את בלוטת יותרת המוח להפריש אותו. הארגינין יעלה במיוחד במקרים של חיזוק מערכת חיסונית שנחלשה.

עוד חומצת אמינו שמסייעת לשחרור ההורמון היא אורניטין. גם חומרי מזון כמו מטיונין, גלוטטין, טירטזין, ניאצין וסומטומצין, המצויים בפירות ובירקות, באגוזים ובבשר, ובעיקר באגוזי מלך, כרוב, כרוב ניצנים, כרובית וברוקולי – מסייעים לאותה מטרה.

מלטונין נמצא אף הוא יעיל בהעלאת רמת הורמון הגדילה הטבעי בגוף, ובכל מקרה, מומלץ לשלב פעילות גופנית למטרה זו.

מאחר שכמות ההורמון המופרשת לדם פוחתת והולכת עם השנים, השרירים והרקמות מתחילים להישבר ולהתפורר. גם דיאטה עתירת חלבונים לא תביא לתוצאות שידענו בילדותנו, מכיוון שברבות השנים גופנו מאבד את יכולתו להשתמש בחלבון בצורה יעילה, היעדר קולגן בגיל מבוגר יגרום לעור לאבד את גמישותו ולהתקשות.

כבר לא כבד להרים

שינוי נוסף שחל עם העלייה בגיל הוא היחס בין מסת השרירים והשומן, המשתנה מ־20 אחוזי שומן ו־80 אחוזי שרירים ל־50:50 אחוז בגיל 70. השינוי נובע מירידה בהורמון הגדילה ושינוי היחס בין השומן לשריר. גם שריר הלב מאבד את חוזקו וגמישותו עם השנים, ובעקבות זאת את יכולתו להתכווץ. הירידה בתפקוד משאבת הלב פוגמת בהזרמת חמצן לרקמות הגוף השונות.

מחקר שנעשה בלונדון ב־1989 בדק 24 מבוגרים שפעילות בלוטת יותרת המוח שלהם, המפרישה את הורמון הגדילה, נפגמה. התוצאות הראו שהנבדקים איבדו ממשקלם, רמת הכולסטרול בדמם ירדה ומסת השרירים גדלה.

ב־1987 נעשה מחקר דומה על 8 אנשים בריאים. התוצאות הראו כי מסת השרירים שלהם גדלה והשומן בגופם פחת, מחקר נוסף שנעשה בקרב ספורטאים הראה כי שבועות אחדים לאחר שהחלו ליטול בקביעות הורמון גדילה סינתטי, השומן פחת באופן משמעותי, כאבי גב נעלמו והם הוסיפו לגבוה.

במחקר שנעשה ב־1990 נבדקו גברים שקיבלו דיאטה זהה, אך חלקם זכו בתוספת של הורמון גדילה סינתטי. כמו במחקרים הקודמים, אלה שקיבלו את ההורמון הראו מצב בריאותי טוב יותר – הפחתה בכמות השומן, חיזוק השרירים, הגמשה ברקמות העור, צפיפות חוליות בגב התחתון. למעשה, תוצאות המחקר הצביעו על שימור של עשור או שניים בחייהם של הנבדקים, מכיוון שהפחתה בכמות השומן בגוף, עלייה ביצור הקולגן, ועלייה ברמת האנרגיה מאטים תהליכי הזדקנות. את כל אלה העניק לנבדקים הטיפול בהורמון הסינתטי.

יתרונות נוספים שהמטופלים דיווחו עליהם היו כוח רב יותר להרמת חפצים, שיפור בחשק המיני ובביצוע המיני, גמישות העיניים עד כדי אי-הזדקקות למשקפיים, העדר תחושת תשישות, ותחושה כללית ונפשית משופרת.

החוקרים מאמינים גם ביעילות החומר בטיפול במחלות כרוניות כמו איידס, ולהתגברות על מחלות לב ושבץ.

נטילת ההורמון בשמן, שהגוף מפריש אותו באופן טבעי, יכולה להקטין בהרבה את המינון הנדרש. כמו כן, חומצות אמינו מסוימות מגבירות את ייצור הורמון הגדילה בגוף. החוקרים תמימי דעים כי החומר אולי אינו מאריך את חייו של האדם, אך הוא משפר לאין ערוך את איכותם. לדעתם, נטילת ההורמון קובעת את ההבדל בין הגיל הכרונולוגי לגיל התפקודי. למען ההגינות, יש לציין כי רמת השיפור משתנה מאדם לאדם. יש חוקרים אשר טוענים כי לשימוש של 6 חודשים בהורמון זה יש השפעה השקולה ל־20 שנות הזדקנות – אולם אני בספק לגבי ממצאים אלו.

משרד הבריאות לא מאשר

כמו ביחס לכל תרופה, גם הטיפול בהורמונים סינתטיים צריך להיעשות במתינות ובזהירות. לדעתי, בארצות הברית נעשה בו שימוש מופרז ולא מושכל. שימוש ארוך טווח ובכמויות גדולות עלול לגרום בסופו של דבר לנזק יותר מאשר תועלת. ההשפעות השליליות של שימוש מוגזם בהורמון הגדילה הן עלייה בלחץ הדם, צמיחת שדיים אצל גברים, בעיות בתעלות שורש כף היד, מחלת הפרקים ארטריטיס, התעבות מיתרי הקול, אוסטאפורוזיס ועוד. יש חוקרים שאף חוששים כי ההורמון מאיץ גידול תאים במקרה של תאי סרטן ממאירים, למרות שעד כה לא נתגלה קשר ישיר בין השניים.

מסיבות אלו, צדק משרד הבריאות בארץ כשאסר את השימוש בהורמון הגדילה בטיפולים לעיכוב תהליכי ההזדקנות, והתיר את השימוש בו רק בילדים עם בעיות גובה. ואכן, השימוש בהורמון זה בבעיות גדילה מקובל ואף יעיל ביותר.

התומכים בשימוש בהורמון טוענים כי יש לבסס את הטיפול על התאמה אינדיבידואלית של כמות החומר לאדם, לאחר בדיקות יסודיות, כמובן, ובהשגחה רפואית במשך כל תקופת הטיפול.

מניסיוני כרופא העוסק בעיכוב תהליכי ההזדקנות, לעתים תוספת של הורמונים אחרים מעלה את רמת הורמון הגדילה.

אלטרנטיבה חלקית בלבד וזולה יותר לטיפול זה, המיועדת לגברים בלבד, היא תחליף טסטוסטרון. תחליף טסטוסטרון משפיע רק על חלק מהתפקודים, כמו התפקוד המיני, כמות הזירמה, מסת השריר, שיפור העור וכולי.