בשבוע האחרון חווינו מצב של היסטריה המונית, זהו מצב רגשי-נפשי של התנהגות חריגה המשותפת לקבוצה גדולה של אנשים.
מדובר באנשים שנפשם בריאה, שבחיי היומיום מתנהגים באופן נורמלי ומקובל לחלוטין, אשר עקב אירוע מסוים נכנסים לחרדה ובטוחים שאסון קולוסאלי עומד להתרחש. דבר דומה קשר בראשית תקופת הקורונה כאשר אנשים ראו רחובות ריקים, תמונת של ארונות-קבורה מועמסים בחו"ל על משאיות, בסין נצפו אנשים נופלים ברחובות, התקשורת פימפמה את המגיפה וכל יום מנו את מספר החולים המאושפזים, המאומתים והמתים. כולם נכנסו למצב תודעתי של סוף-העולם, "הנה, עוד מעט גם תורי יגיע".
מי שגורם להיסטריה המונית זו הם האינטרנט, הרשתות החברתיות וערוצי התקשורת, שמביאים "מומחים מטעם" המנסים לנבא את העתיד, והוא בדרך-כלל שחור. נכחתי בעצמי במנחי-טלוויזיה, שבשבוע האחרון ביטאו קבל עם ומסף את חרדתם, כולל מנחים, אנשים ונשים, שנחשבים על-ידי רוב הציבור כאנשים חזקים – וזה מידבק.
בשבוע האחרון דיברו על איראן מצד אחד, חיזבאללה מצד שני, חמאס והחות'ים בתפזורת כללית, וחלק מן האנשים חשו תסמינים פיזיים ולא ידעו לאן לברוח. הצטיידו, בעצת "יודעי-דבר", בקופסאות שימורים, פנסים, סוללות, מקלטי-רדיו טרנזיסטור ובעיקר בגנרטורים! כי צפויה עלטה! כן, השמועה אומרת שלא יהיה חשמל מספר ימים!
הודעות הרגעה פומביות לא ממש עזרו להרגיע אותם, וזו התמונה האופיינית להתנהגות קבוצתית בה אחד מתגבר את השני ואנשים מחרידים זה את זה: "מה, עוד לא קנית גנרטור?"; "כמה מים יש לך בבית?"; "קנית מספיק סוללות?"
בהיסטריה המונית מופיעים גם תסמינים פיזיים כמו דופק מואץ, כאבי-ראש, כאבי-שרירים, עייפות עם הפרעות קשות בשינה, ופרט לתסמינים גופניים אלה עלול להופיע לעתים רעד גופני ואפילו שיתוק חולף של הדיבור, רעד ברגליים וחוסר יכולת ללכת.
ככל שיש פחות וודאות ופחות מידע לגבי הגורם המחולל – המתח ותחושת הקטסטרופה גוברים. בשבוע שעבר, ובמיוחד בלילה שבין שבת לראשון, אלפי אנשים לא הצליחו להירדם בלילה, ישבו מול המסכים והמתינו לקטסטרופה שתכה. התמונות של הפיצוצים, הפגיעות והיירוטים של הטילים והכטב"מים שנשלחו ארצה רק הגבירו את הפחד. כל גל נוסף עליו דיווחו החמיר עוד יותר את המצב.
אני שומע אנשים שמכינים כבר את ההיסטריה הבאה באומרם "זה עוד כלום לעומת מה שיקרה במלחמה עם חיזבאללה". כל אחד מוסיף אירועים נוספים כיד החרדה הטובה עליו, נשק גרעיני, רעידות-אדמה, מגיפות ושאר מיני מרעין בישין.
צריך לקחת בחשבון שיש אמצעי-הגנה ויש שיטות להימנע מהצרות גם אם אלו יגיעו, אבל בבקשה לא לאבד פרופורציה. אולי יש לרסן ולהדריך את אנשי הטלוויזיה לא לאוורר בפרהסיה את חרדותיהם האישיות ופרצופם המבוהל. חרדה המונית זו מחלה מידבקת וככל מחלה, הטיפול היעיל בה הוא טיפול מונע.
אגב, אני ישנתי מצוין בלילה שבין שבת לראשון.
