פרופ' רפי קרסו התראיין ב-i24NEWs בתוכניתו של ניב גלבוע, וניתח מחקר עדכני ששבר מיתוס עתיק אודות עלייה במשקל בחיי הנישואים. בעוד התפיסה הרווחת היא שנישואים גוררים לעיתים תסכול והשמנה, פרופ' קרסו הציג מחקר המצביע על קשר הפוך: נישואים טובים משמעותם גוף בריא יותר ותפקוד קוגניטיבי משופר.
פרופ' קרסו סיפר על המחקר הנחמד, שנערך על ידי דוקטור רופנצ'רט, נוירולוגית, שבחנה 100 זוגות. המחקר בדק מדדים גופניים כגון לחץ דם, דופק וספירת דם, לצד מדדים הורמונליים, תמיכה נפשית הדדית, הרגלי תזונה ותפקודי המוח. הממצאים הראו באופן חד משמעי שזוגות שחיו ב"אושר ואושר" נהנו ממצב בריאותי טוב יותר בממוצע. הפרופסור הסביר כי בנישואים טובים יש פחות השמנת יתר ופחות בעיות מטבוליות, ואף תפקוד מוחי טוב יותר.
המחקר גילה כי כאשר קיים קשר תומך, הגוף בריא יותר. פרופ' קרסו ציין כי מדד ההשמנה (BMI) של הנבדקים היה נמוך יותר, והייתה להם שליטה עצמית גבוהה יותר בכל הנוגע לאוכל. הייתה פחות התפתות למזונות ופחות התמכרות לאוכל ולדברים אחרים. הפרופסור, שנשוי באושר במשך למעלה מ-56 שנה, אישר את ממצאי המחקר מניסיונו האישי.
כאשר נשאל ניב גלבוע כיצד ידעו החוקרים שהזוגות אכן מאושרים, פרופ' קרסו הבהיר כי החוקרים בדקו את התמיכה הנפשית והדיווחים העצמיים של בני הזוג – למרות הקושי במדידת אושר באופן אובייקטיבי. הוא הוסיף כי אצל זוגות שהיו מאורסים והורמון ה"בונדינג" (אוקסיטוצין) שלהם היה גבוה, נמדדה שליטה עצמית גדולה במיוחד על אוכל – ככל הנראה מתוך רצון להיראות במיטבם ביום החתונה.
פרופ' קרסו ניתח את התופעה והסביר כי רווקים החיים לבד עלולים להשמין יותר, שכן הם באים הביתה ואין להם "אוכל מבושל", ולכן הם פונים למקרר ולאוכלים "ג'אנק פוד". לעומת זאת, במסגרת זוגית, בני הזוג יכולים להאיר זה לזה על הרגלי אכילה או להחליט לעשות דיאטה משותפת, כאשר "אחד תומך בשני ואחד משגיח על השני". הוא סיכם כי אין ספק שנישואים טובים, או זוגיות קבועה טובה ותומכת (שלא חייבת להיות נישואים כדת וכדין), מביאים לבריאות נפשית וגופנית טובה יותר.
המסר העיקרי שהעביר פרופ' קרסו הוא כי התמיכה הרגשית והזוגית משפיעה באופן ישיר על הבריאות המטבולית והמוחית. הקשר הטוב בין בני הזוג מתבטא לא רק בתחושת האושר אלא גם במדדים פיזיולוגיים כגון שמירה על משקל תקין, שליטה עצמית גבוהה יותר מול פיתויים, ופחות התמכרות. המחקר שסקר הפרופסור מחזק את התפיסה ההוליסטית, לפיה רכיבים כמו אורח חיים, סביבה חברתית והקשרים האישיים משפיעים על הבריאות לא פחות מגנטיקה או רפואה קונבנציונלית.
ניתן לשלוח שאלה בעמוד זה. שאלות נבחרות ייענו על ידי פרופ' קרסו, והתשובה תתפרסם גם באתר זה.
