פרופ' רפי קרסו התראיין בתוכנית 'שישי ללא גבולות', והשיב לשאלות בוערות הנוגעות לבריאות הציבור, ובראשן המניעה של ירידה קוגניטיבית, תוך שהוא פורש את משנתו לגבי הטיפול והאיזון הנכון בין הגישות הרפואיות השונות.
פרופ' קרסו פתח את דבריו בהבהרה על מהות הדמנציה, שהיא ירידה קוגניטיבית המתבטאת בליקוי בזיכרון, ירידה בתפקודים ניהוליים, הפרעות בהתמצאות ודילול אוצר המילים. הוא הדגיש כי לדמנציה סיבות רבות, ולכל אחת מהן טיפול אחר, לדוגמה: חוסר בויטמין B12 או דיכאון, אשר טיפול בהם יכול לשפר את המצב. עוד ציין כי שימוש בתרופות שינה או הרגעה עלול לגרום לירידה בזיכרון. בהקשר זה, הוא הביא ממצאים ממחקר עדכני, אשר גילה כי עלייה בכולסטרול או ירידה בראייה כבר אחרי גיל 40 עלולות להחמיר דמנציה, וכי תיקון גורמים אלו בגיל צעיר יחסית יכול למנוע את ההידרדרות.
הוא הדגיש כי פעילות גופנית היא גורם מניע חשוב והפציר בציבור לדאוג לכך כבר בגיל 40. בנוגע לטיפול התרופתי במחלת אלצהיימר, שהיא מקרה פרטי של דמנציה, פרופ' קרסו ציין כי התרופות הקיימות אינן מרפאות, אלא רק "דוחות את הקץ", והטיפול התרופתי עדיין נחשב לניסיוני. הוא הפנה את הזרקור לגורמים הניתנים לשליטה, כגון בידוד חברתי, השמנת יתר, סוכרת ודיכאון, והדגיש כי שליטה בהם יכולה להוריד את הסיכוי לפתח דמנציה בכמעט 50%.
פרופ' קרסו, שהיה מבין הרופאים הראשונים שתמכו בשילוב הרפואה המשלימה ופתח את המרפאה הראשונה לרפואה משלימה בבית החולים איכילוב עוד בשנת 1978, הדגיש את חשיבות האיזון בין הגישה המסורתית לזו ההוליסטית. הוא ציין כי התקדמות טכנולוגית רפואית, לדוגמה בטיפול בסרטן, שינתה את המחלה מסופנית לכרונית, אך הדגיש כי גילוי מוקדם הוא המפתח. הוא טען נחרצות כי רפואה אלטרנטיבית יכולה לעזור במקרים רבים, אך היא צריכה לבוא ביחד עם הרפואה הקונבנציונלית, ולא במקומה.
במעבר לנושא הקשה של המתח הביטחוני והחרדה במדינה, ציין פרופ' קרסו כי הפתרון לחרדה לא יכול להיות רק בכדור או הרפיה, אלא דורש שינוי מלמעלה – מהממשלה. הוא ניתח את החרדה כ"מצב פיזיולוגי" ולא רק פסיכולוגי, המושפע ישירות מהסביבה. פרופ' קרסו שיתף כי לדעתו, "כל המדינה נמצאת בטרנס" עקב המצב, אך הדרך היחידה להרגיע את החרדה הלאומית היא באמצעות שקט פוליטי וחברתי.
בהתייחסות לריטלין, תרופה שנתן כבר לפני יותר מ-50 שנה, אמר פרופ' קרסו כי היא מהווה הצלה לילדים שזקוקים לה, אך הזהיר מפני "יד קלה על המרשם". הוא השווה את התרופה לאש: "אם אתה יודע איך להשתמש באש, אתה יכול לבנות ולחמם. אם אתה לא יודע, אתה יכול להישרף". לדבריו, ריטלין עוזר לילדים עם הפרעות קשב וריכוז להיות ממוקדים ורגועים יותר, אך למי שלא זקוק לה, היא עלולה להפריע.
בהמשך, פרופ' קרסו התייחס גם לשוק התרופות להרזיה החדשני, כדוגמת "מונג'רו", וקבע כי השמנה אינה עניין של כוח רצון, אלא של מטבוליזם, גנטיקה ושליטה מוחית. הוא תיאר את התרופות הללו כ"פריצת דרך" המסייעת לאנשים עם השמנה פתולוגית, להם שום דבר אחר לא עזר. הוא ציין במפורש כי התרופות ממשפחת GLP-1 (כמו מונג'רו) נוצרו במקור לאיזון סוכר, אך נמצא כי הן גורמות לירידה משמעותית במשקל.
עם זאת, הדגיש כי השימוש בתרופות אלו מחייב "חתונה קתולית" – כלומר, התמדה רציפה. הוא הסביר כי אם מפסיקים את השימוש, המשקל יעלה בחזרה. לדבריו, מי שיש לו השמנה פתולוגית (BMI מעל 30 עם מחלות רקע) "חיוני ובריא וחשוב" שישתמש בהן. מעבר להרזיה עצמה, ציין פרופ' קרסו כי ירידה במשקל משפרת באופן דרמטי מדדים בריאותיים רבים: לחץ דם יורד, סוכרת משתפרת, שומנים בדם פוחתים, והתסמונת המטבולית נעלמת או משתפרת.
לסיכום השיחה, כאשר נשאל פרופ' קרסו מהו הנושא הבריאותי המרכזי שבו הוא רוצה לשנות באופן דרמטי את תפיסת הציבור, הוא השיב מיד: "תזונה ופעילות. תזונה, פעילות גופנית ושינה". הוא כינה את השילוב של השלושה כסוד לבריאות גופנית ונפשית, וכמגן על מערכת החיסון. פרופ' קרסו, שסיפר על עצמו שהיה ילד היפראקטיבי עם הפרעת קשב וריכוז קשה, הסביר כיצד פיתח בעצמו אסטרטגיות לימודיות וכיום הוא עושה את מה שהוא אוהב ואוהב את מה שהוא עושה. הוא חתם את דבריו בהמלצה חד-משמעית לציבור: להקפיד על שינה בריאה, תזונה ים תיכונית עם כמה שפחות ג'אנק פוד, פעילות גופנית, וביצוע בדיקות תקופתיות לגילוי מוקדם מגיל 40 ואילך.
ניתן לשלוח שאלה בעמוד זה. שאלות נבחרות ייענו על ידי פרופ' קרסו, והתשובה תתפרסם גם באתר זה.
