הודעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על גילוי גידול ממוקד בערמונית, שהוסר לדבריו לחלוטין באמצעות טיפול ממוקד, החזירה לכותרות את אחת המחלות השכיחות ביותר בקרב גברים בישראל. בראיון מקיף התייחס פרופ' קרסו לשאלות המרכזיות שמעסיקות גברים רבים: עד כמה התרחיש הזה נפוץ, מה באמת קובע את חומרת המחלה, אילו טיפולים זמינים היום ומתי חובה לגשת לבדיקה הראשונה.
סרטן הערמונית הוא הגידול השכיח ביותר בגברים מבוגרים, ובישראל מתגלים מדי שנה אלפי מקרים חדשים. עם זאת, פרופ' קרסו מבהיר נקודה קריטית שרבים אינם מודעים לה: גודל הגידול אינו הפרמטר המכריע להערכת חומרתו.
"גידול בבלוטת הערמונית זה הגידול השכיח ביותר בגברים מעל גיל 50, 60, וכל שנה מתגלים בסביבות 3,400 מקרים חדשים בשנה", אומר פרופ' קרסו. "הגידול הזה הוא גידול שהגודל שלו, הכתם הקטנטן או הגדול, הגודל פה לא קובע. מה שקובע זאת דרגת החומרה שבודקים אותה בדרך כלל בביופסיה, והיא לפי גליסון."
דירוג הגליסון (Gleason Score) הוא סולם רפואי המשמש לדירוג רמת האגרסיביות של תאי הסרטן בערמונית. ללא הערכה זו, מסביר פרופ' קרסו, לא ניתן להחליט על אופי הטיפול הנדרש — האם די במעקב בלבד, או שמא נדרש טיפול אגרסיבי עם מערך כלים רחב.
אחת ההפתעות עבור רבים היא העובדה שהטיפול בסרטן הערמונית, גם במקרים מסוימים שהמחלה כבר התקדמה, אינו בהכרח כרוך בניתוח. פרופ' קרסו מפרט את ארגז הכלים העומד לרשות הרופאים כיום:
"הטיפול הזה הוא לא מורכב. הוא טיפול קרינתי. וטיפול קרינתי — ישנם כמה סוגי קרינות. ישנה קרינה חיצונית, ישנה קרינת פרוטונים, ישנה קרינה עם רדיום במקרים מסוימים, ישנה קרינה מקומית עם ברכיתרפיה."
לדבריו, מדובר בטיפולים יעילים שאינם דורשים אשפוז או הרדמה. "בדרך כלל טיפולים קרינתיים הם טיפולים קצרים, הם לא דורשים הרדמה והם טיפולים שאין איתם שום בעיה. האדם נכנס לכמה דקות, יוצא, יכול להמשיך בפעילותו היומיומית."
האם אדם שעובר טיפול קרינתי יכול להמשיך בשגרת חייו ובעבודתו? פרופ' קרסו מבהיר שהתשובה תלויה בשאלה האם הטיפול הקרינתי מלווה גם בטיפול הורמונלי. הטיפול ההורמונלי, המשולב לעיתים כדי להגביר את האפקטיביות, מביא איתו תופעות לוואי שעלולות להפריע לתפקוד היומיומי.
"לפעמים לטיפול הזה מוסיפים טיפול הורמונלי בתרופות, ואז לטיפול ההורמונלי יש תופעות לוואי כמו גלי חום, מצבי רוח, עייפות, חולשה. לפעמים השמנה — וזה יכול להפריע", הוא מסביר.
מעבר להיבט הפיזי, פרופ' קרסו מצביע גם על הממד הנפשי שלא ניתן להתעלם ממנו: "חוץ מזה שלאדם יש גידול סרטני והוא מקבל טיפולים — מצב הרוח שלו מוטרד. כשאדם יודע שיש לו סרטן והוא בתהליך של טיפולים הוא מוטרד. וההטרדה היא בעייתית."
גם כאשר הגידול הוסר לחלוטין, אין מדובר בסיום הסיפור הרפואי. פרופ' קרסו מדגיש כי המעקב הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול ארוך הטווח, והסיכון לחזרת הגידול קיים — אך לא בהכרח אומר חזרה למצב חמור.
"בפירוש כן, נדרש מעקב, ויש סיכון וסיכוי גדול שהגידול יחזור", הוא אומר. "אבל היום אנחנו מצליחים בהרבה מאוד מקרים — אם הגידול נמצא ומובחן בשלבים ראשוניים — להפוך את המחלה למחלה כרונית."
המשמעות המעשית: החולה דורש טיפול ומעקב מתמשך, בדרך כלל אחת לשלושה או שישה חודשים, בהתאם לחומרת המצב ולתוצאות המעקב. זוהי תפיסה מודרנית של סרטן הערמונית — כמחלה שניתן לחיות איתה ולנהל אותה לאורך שנים רבות.
החלק החשוב ביותר עבור הקורא הבריא הוא תחום הגילוי המוקדם. פרופ' קרסו ממליץ באופן חד משמעי על בדיקה אחת שהיא נקודת המוצא לכל גבר.
"הבדיקה הראשונה שצריך לעשות כל אדם שעובר גיל 40 לדעתי, או 45, היא בדיקת PSA", הוא קובע. "בדיקת PSA היא בדיקה של סמן שהוא יכול לכוון לכיוון של גידול הערמונית."
עם זאת, פרופ' קרסו מזהיר מפני פרשנות חפוזה של תוצאות הבדיקה. ערכי PSA יכולים לעלות מסיבות רבות שאינן קשורות בהכרח לסרטן: "הוא יכול לעלות במקרים של אחרי פעילות מינית, הוא יכול לעלות אחרי פעילות ספורטיבית, רכיבה על אופניים, הוא יכול לעלות אחרי עצירות, הוא יכול לעלות אחרי בדיקה של אורולוג. יש הרבה דברים שיכולים להעלות את ה-PSA."
לכן, אם תוצאת ה-PSA גבוהה, יש להמשיך בבדיקות נוספות ומדויקות יותר — כגון בדיקת Free PSA או 4K Score. כאשר הערכים עולים מעל ארבע, או כאשר קצב העלייה מהיר במיוחד בין בדיקות עוקבות, נדרשת ביופסיה לקבלת אבחנה ודאית.
הביופסיה אינה רק כלי לאישור או שלילת קיום הגידול — היא הבדיקה שקובעת את כל ההמשך. "בביופסיה אני יכול לקבוע גם את הגליסון, שזה נותן לי את כל המידע", מסביר פרופ' קרסו, ומפרט את ההשלכות המעשיות:
"אם זה בסביבות עד שש — אז אני רק עוקב אחרי החולה. אם זה מעל שמונה — אז סימן שהגידול הוא יותר אגרסיבי, ואז אני יכול לטפל וצריך לטפל בצורה יותר אגרסיבית."
המספר הזה הוא שמכתיב את כל מסלול הטיפול — והוא הסיבה שבגינה אין טעם לנסות להעריך את חומרת המחלה לפי גודל הגידול בלבד.
המסר העולה מדבריו של פרופ' קרסו הוא ברור ופשוט: סרטן הערמונית הוא מחלה שכיחה, אך כאשר היא מתגלה בשלב מוקדם — הסיכויים לטיפול מוצלח גבוהים, והטיפולים הזמינים היום מאפשרים לחולים רבים להמשיך בשגרת חיים מלאה. בדיקת PSA פשוטה החל מגיל 45, ביצוע מעקב סדיר ופנייה לבירור נוסף במקרה של ערכים חריגים – אלה הצעדים שעשויים לעשות את ההבדל הקריטי
ניתן לשלוח שאלה בעמוד זה. שאלות נבחרות ייענו על ידי פרופ' קרסו, והתשובה תתפרסם גם באתר זה.
