התעלפות, או בשמה הרפואי 'סינקופה', היא אובדן הכרה זמני שכיח יחסית, שעלול לקרות לכל אחד ואחת, בכל גיל, ללא כל התראה מוקדמת. לרוב, היא נגרמת מירידה זמנית בזרימת הדם למוח ומתבטאת בנפילה או אובדן יציבות פתאומי. פרופסור רפי קרסו וד"ר אהוד חורין, מומחה בקרדיולוגיה ומנהל השירות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית במרכז הרפואי תל אביב, שופכים אור על התופעה המורכבת הזו ומסבירים כיצד טכנולוגיות חדשות מסייעות באבחון ובטיפול מדויקים.
"עילפון זה אירוע של אובדן הכרה חולף. זו תופעה מאוד שכיחה, 50-40 אחוז מהאוכלוסייה יחוו זאת במהלך חייהם", אמר בפתח הדברים ד"ר אהוד חורין. "מדובר באירוע פתאומי, שמופיע בדרך כלל ללא התראה מוקדמת, נמשך שניות ספורות בלבד ומתאפיין בהתאוששות ספונטנית ומלאה ברוב המקרים", המשיך והסביר.
באשר לגורמים לעילפון, אמר ד"ר חורין כי קיימות 3 סיבות מרכזיות. "השכיחה ביותר – 'סינקופה ואזו-ואגאלית. חוסר איזון של מערכת העצבים המרכזית, שמוביל להאטת דופק ונפילת לחץ דם, ולאירוע של עילפון. סיבה שניה – נפילת לחץ דם פתאומית. יותר אופייני במבוגרים ובאנשים שנוטלים תרופות להורדת לחץ דם. אספקת הדם למוח נופלת והם חווים אירועים של עילפון. הסיבה השלישית – סינקופה לבבית. מתרחשת במטופלים שחווים הפרעות קצב. יכולה להיות האטה קיצונית בדופק, או דופק מהיר מדי".
סינקופה, כאמור, עשויה להיות אירוע שכיח ולא מסוכן, אך גם עלולה להעיד על מצב רפואי מסכן חיים. ד"ר חורין הודה כי לאחר הבירור הראשוני, בכ-30-25 אחוזי קיים קושי להכריע אם מדובר באירוע פשוט או באירוע מסכן חיים. הוא ציין כי האתגר הגדול הוא השגת רישום אק"ג בזמן ההתקף. תדירות ההתקפים מסייעת להכריע מהן הבדיקות הרלוונטיות שיש לבצע לאותו מטופל, שחווה התקף סינקופה.
"כשאנשים חווים התקפים בתדירות גבוהה, למשל פעם בשבוע, בדיקת הולטר של 24-48 או הולטר ממושך של שבוע עשויה לגלות את התופעה. כשהאירועים בתדירות נמוכה, פעם בחודש ופחות, אנחנו ממליצים על השתלה של מכשיר לניטור לבבי. מכשיר שנקרא Implantable cardiac monitor (ICM) או Implantable loop recorder (ILR) . סוג של צ'יפ, בגודל של דיסק-און-קי מיניאטורי, במשקל נוצה. הוא משותל בתהליך שלוקח דקות ספורות מתחת לעור באזור בית החזה, משדר למכשיר ניטור ביתי, שנמצא בבית המטופל, והאירועים מוקלטים ומועברים למרכז בקרה".
עוד הוסיף, ואמר: "המטופל מקבל שלט שמאפשר לנטר את התסמינים. כל פעם שהוא חווה תסמינים שהוא חושד שיש בהם מרכיב דרמטי, הוא לוחץ ומקבלים הקלטה של קצב הלב שהיה סביב אותו אירוע רלוונטי. קרוב ל-20 שנים משתמשים בטכנולוגיה הזאת, החידוש הגדול הוא שבשנה האחרונה הכנסנו טכנולוגיה של בינה מלאכותית שמאפשרת לדייק את פעילות המכשיר. הבינה המלאכותית לימדה את המכשיר להפריד בין אירועים אמיתיים ולנטרל אירועים של התרעות שווא. מאפשרת לזקק אירועים דרמטיים, ליצור קשר עם המטופל ולהתוות את הטיפול הנכון".
פרופסור רפי קרסו חשף כי "בחזה שלי ישנם 2 מכשירים כאלה, אחד ישן ואחד חדש. הרווח הוא ברור ביותר מבחינה רפואית והשקט של החולה, ומבחינת הידע. יש הפרעת קצב? אתה מרגיש לא טוב? אתה יכול בדיעבד לראות אם היה משהו או לא. לפעמים, יש הפרעות קצב שהחולה לא מודע ולא מרגיש אותן". ד"ר חורין, הוסיף: "המכשירים יודעים לזהות הפרעות קצב שחלפו בצורה א-תסמינית וגם אירועים תסמיניים כשהמטופל לוחץ על השלט. זהו כלי אבחוני מאוד חשוב, שמאפשר לדייק את הטיפול במטופלים שלנו ולשמור עליהם מפני אירועים מסכני חיים".
האתר נבנה על ידי יניב רונן באמצעות בינה מלאכותית ודפנה רייף, הבועטת ברשת.
הצהרת נגישות